הָרֵיחַ הֶחָרִיף, עוֹרֵר צְמַרְמֹרֶת קַלָּה בְּגַבּוֹ שֶׁל עוֹדֵד. דֶּלֶת אַחַת נִפְתְּחָה, וְקוֹלוֹ שֶׁל מַקְדֵּחַ חַשְׁמַלִּי זָעִיר הִגְבִּיר אֶת הַצְּמַרְמֹרֶת בְּגוּפוֹ, וְאָז הִגִּיעַ תּוֹרוֹ.

מֵאָז וּמֵעוֹלָם שָׂנֵא עוֹדֵד לְבַקֵּר בְּמִרְפְּאַת שִׁנַּיִם. גַּז הַצְּחוֹק בּוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ הָרוֹפֵא שֶׁלּוֹ לֹא מַצְחִיק בִּכְלָל, גַּם הַבְּדִיחוֹת שֶׁמְּפַזֶּרֶת הַסַּיַּעַת לַהֲפָגַת הַמֶּתַח, נִשְׁמָעוֹת תְּפֵלוֹת לְמַדַּי.

הַסִּיּוּט הָאֲמִתִּי מַגִּיעַ מְאֻחָר יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר הוּא שָׁכוּב עַל הַכִּסֵּא הַחַשְׁמַלִּי, פִּיו פָּעוּר לִרְוָחָה, נָתוּן לַחֲסָדָיו שֶׁל הָרוֹפֵא הַמְּחַטֵּט בְּמַעֲמַקָּיו בְּאֶמְצָעוּת מַכְשִׁירִים מְאַיְּמִים מִפִּלְדַת אַל-חֶלֶד. "תַּגִּיד לִי אִם כּוֹאֵב לְךָ," אוֹמֵר הָרוֹפֵא, וּפוֹצֵחַ בְּמוֹנוֹלוֹג אָרֹךְ. הוּא מִתְעַנְיֵן עַל הַנַּעֲשֶׂה בְּחַיָּיו שֶׁל עוֹדֵד, וְזֶה הָאַחֲרוֹן סוֹבֵל בְּדוּמִיָּה יַחֲסִית, וְחוּץ מִלְּגַרְגֵּר אַנְחוֹת כְּאֵב פֹּה וְשָׁם, שׁוּם הֶגֶה לֹא מְסֻגָּל לָצֵאת מִפִּיו.

"הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְבַקֵּר אוֹתִי לְעִתִּים כֹּה קְרוֹבוֹת," אוֹמֵר הָרוֹפֵא בַּאֲנָחָה מְעֻשָּׂה, יְדוּעָה לְךָ בְּוַדַּאי. אֵלּוּ הַמַּמְתַּקִּים שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה בַּאֲכִילָתָם. אִם אַתָּה רוֹצֶה שִׁנַּיִם בְּרִיאוֹת וַחֲזָקוֹת, אַתָּה מֻכְרָח לְהַפְחִית בִּצְרִיכַת מַמְתַּקִּים."

עוֹדֵד הִמְתִּין בְּסַבְלָנוּת אַדִּירָה עַד סִיּוּם הַטִּפּוּל הַמַּרְגִּיז. "יוֹם אֶחָד," אָמַר בְּקוּמוֹ מֵהַכִּסֵּא, "יָבוֹא מָשִׁיחַ, וְהַמַּמְתַּקִּים יִהְיוּ מְצוּיִים כְּעָפָר וְנוּכַל לֶאֱכֹל מֵהֶם בְּשֶׁפַע לְלֹא כָּל חֲשָׁשׁ..."

"הַלְוַאי!" קָרָא הָרוֹפֵא בְּרֶגֶשׁ. "הַלְוַאי שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ הַיּוֹם! אִי אֶפְשָׁר לְחַכּוֹת יוֹתֵר. מִי יִתֵּן וּבוֹרֵא עוֹלָם יִשְׁמַע לִתְפִלּוֹתֵינוּ וְיָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ!"

עוֹדֵד הֻפְתַּע לְמַדַּי מִפֶּרֶץ הַכִּסּוּפִים הַנִּלְהָב שֶׁיָּצָא בְּשֶׁטֶף מִפִּיו שֶׁל הָרוֹפֵא. "בְּסַךְ הַכֹּל הִזְכַּרְתִּי בְּדֶרֶךְ אַגַּב שֶׁיּוֹם אֶחָד יַגִּיעַ מָשִׁיחַ, לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁ..."

"הָרוֹפֵא הַגָּדוֹל," הִסְבִּיר רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם, "מְלַמֵּד אוֹתָנוּ כָּךְ. רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן מַיְמוֹן, מוֹרֶה לָנוּ בְּסִפְרוֹ הַהִלְכָתִי "מִשְׁנֵה תּוֹרָה", עַד כַּמָּה מוּחָשִׁית צְרִיכָה לִהְיוֹת הַצִּפִּיָּה לַגְּאֻלָּה.

"בְּהִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה מַזְכִּיר הָרַמְבַּ"ם אֶת מִסְפַּר הַפָּרוֹת הָאֲדֻמּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ מִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְעַד עַתָּה. 'וְהַפָּרָה הָעֲשִׂירִית', מְסַיֵּם הָרַמְבַּ"ם, 'יַעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מְהֵרָה יִגָּלֶה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן'. הַמִּלָּה 'מָשִׁיחַ' הֻזְכְּרָה בַּהֲלָכָה כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב, וְלַמְרוֹת זֹאת מוֹסִיף הָרַמְבַּ"ם בְּסֵפֶר הַהֲלָכוֹת תְּפִלָּה לְהִתְגַּלּוּתוֹ. 

"כָּל זֹאת כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָנוּ, שֶׁהַצִּפִּיָּה לְבוֹא הַמָּשִׁיחַ מֻכְרַחַת לִהְיוֹת חֲדוּרָה בְּעַצְמוֹתֵינוּ. בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת, עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִבּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיִּשְׁלַח לָנוּ בִּמְהֵרָה אֶת הָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּגְאַל אוֹתָנוּ!"

(ע"פ לקו"ש חכ"ח ע' 135)