"כַּרְמֶלָּה," נִשְׁמַע קוֹל תְּחִנָּה מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת, "אֶפְשָׁר לְקַבֵּל קְצָת שֶׁקֶט? אֲנִי מְנַסֶּה לְהָכִין שִׁעוּרִים, וְהָרִיב הַקּוֹלָנִי הַזֶּה מַמָּשׁ מְבַלְבֵּל..."

לָרֶגַע קָט הִשְׂתָּרְרָה דּוּמִיָּה בַּבַּיִת. מְנַחֵם תִּכְנֵן לִנְשֹׁם לִרְוָחָה, אֶלָּא שֶׁהָרִיב הִתְחַדֵּשׁ בְּקוֹלָנִיּוּת יֶתֶר. מִסְתַּבֵּר שֶׁהַשֶּׁקֶט הָיָה חֵלֶק מֵהַהַצָּגָה. כַּרְמֶלָּה, בְּתַפְקִיד הַר הַכַּרְמֶל, עָשְׂתָה אֶת תַּפְקִידָהּ נֶאֱמָנָה. הִיא יִצְּגָה אֶת הָהָר בְּצוּרָה כֹּה מְשַׁכְנַעַת, עַד שֶׁנִּתָּן הָיָה לַחְשֹׁב שֶׁעָלָיו בֶּאֱמֶת נִתְּנָה הַתּוֹרָה.

מְנַחֵם צִפָּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לַהַצָּגָה הַגְּדוֹלָה. עַד לְבוֹא הַיּוֹם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, נִגְזַר עָלָיו לְהִסְתּוֹבֵב בַּבַּיִת עִם אַטְמֵי אָזְנַיִם שֶׁרַק בְּקֹשִׁי מַצְלִיחִים לְעַמְעֵם אֶת צְלִילֵי הַקְּרָב הַצּוֹרְמִים. אַף בְּעֵת הַשֵּׁנָה לֹא יוֹרֶדֶת עָלָיו הַשַּׁלְוָה. לְתוֹךְ חֲלוֹמוֹתָיו מִתְגַּלְגְּלִים הֵדִים מַבְעִיתִים הַיְשֵׁר מִמְּרִיבַת הֶהָרִים.

כַּרְמֶלָּה מְבִינָה אֶת אָחִיהָ, אֲבָל הִיא לֹא אֲשֵׁמָה שֶׁנָּתְנוּ לָהּ תַּפְקִיד לְבַצֵּעַ. רָחֵל הַמְּאַמֶּנֶת אָמְרָה מְפֹרָשׁוֹת: "שַׂחְקָן אֲמִתִּי צָרִיךְ 'לִחְיוֹת' אֶת הַדְּמוּת אוֹתָהּ הוּא מְשַׂחֵק. הַחִבּוּר לַדְּמוּת צָרִיךְ לִהְיוֹת מֻשְׁלָם." כַּרְמֶלָּה לָקְחָה אֶת דִּבְרֵי הַמְּאַמֶּנֶת בִּרְצִינוּת רַבָּה, וְהִתְחַבְּרָה לַדְּמוּת כֹּה חָזָק, שֶׁסָּפֵק אִם תַּצְלִיחַ לָצֵאת מִמֶּנָּה מָתַיְשֶׁהוּ...

"לֹא חָכְמָה," טוֹעֶנֶת כַּרְמֶלָּה הַיְשֵׁר לַמַּרְאָה, "לְהַצִּיג מֻשְׁלָם עַל בִּימָה עִם תַּפְאוּרָה, תִּלְבּוֹשׁוֹת, אִפּוּר, מוּזִיקָה מַתְאִימָה וַאֲוִירָה מְחַשְׁמֶלֶת. הַמִּשְׂחָק הָאֲמִתִּי הוּא בַּחַיִּים הַפְּשׁוּטִים בְּלִי כָּל הָאֲבִיזָרִים הַנִּלְוִים..."

וְלָנוּ לֹא נוֹתַר אֶלָּא לְקַנֵּא בְּכַרְמֶלָּה...

כֻּלָּנוּ מִתְכּוֹנְנִים לְיוֹם גָּדוֹל וְחָשׁוּב – חַג הַשָּׁבוּעוֹת, זְמַן מַתַּן-תּוֹרָה. כֻּלָּנוּ נָבוֹא בְּוַדַּאי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, נַעֲמֹד יַחְדָּו כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, נִשְׁמַע אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְנִתְחַזֵּק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּבְקִיּוּם הַמִּצְווֹת.

כָּל זֶה טוֹב וְיָפֶה. אֲבָל יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַּיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי הֶחָג, אֵלּוּ הָאֲפֹרִים וְהַשִּׁגְרָתִיִּים, מַשֶּׁהוּ שֶׁחָשׁוּב יוֹתֵר בְּמִדָּה מְסֻיֶּמֶת, אֲפִלּוּ מֵהַחַג בְּעַצְמוֹ. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן?

הַשֵּׁם נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁנַּחְדִּיר קְדֻשָּׁה בְּעוֹלָמֵנוּ הַגַּשְׁמִי. בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת מֻרְגֶּשֶׁת הַקְּדֻשָּׁה בָּעוֹלָם. אֲוִירַת הַחֻלִּין מִתְפּוֹגֶגֶת, וְכַאֲשֶׁר נִמְצָאִים אָנוּ תַּחַת הַשְׁפָּעַת קְדֻשַּׁת הַחַג קַל לָנוּ יוֹתֵר לִהְיוֹת 'מְחֻבָּרִים'.

הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת כַּרְמֶלָּה, הִיא לִהְיוֹת 'מְחֻבָּרִים' לְבוֹרֵא עוֹלָם בַּחַיִּים הָרְגִילִים נְטוּלֵי הַצֶּבַע. אֶת הַחַיִּים הַפְּשׁוּטִים עָלֵינוּ לְמַלֵּא בְּאוֹר שֶׁל קְדֻשָּׁה. דַּוְקָא בִּימֵי הַשִּׁגְרָה יְכוֹלִים אָנוּ לְהַגְשִׁים אֶת מַטְּרַת הַבְּרִיאָה וְלַהֲפֹךְ אֶת עוֹלָמֵנוּ הַנָּחוּת לְדִירָה מְפֹאֶרֶת בָּהּ יִשְׁכֹּן הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ.

(ע"פ לקו"ש חי"ג ע' 142)