חג השבועות הוא לכאורה חג ישראלי קלאסי. מאכלי חלב, קצת מתוקים, החג האידיאלי...

בודדים מקרב הציבור מעניקים רגע של התבוננות במהותו של החג הזה. המסורת היהודית (עליה גדל הסבא-רבא של כל ישראלי מצוי) מספרת כי בחג זה בחר הקדוש-ברוך-הוא בעם ישראל.

אחד העם פיתח את התזה הלאומית. הוא ניסה ליצור דמות של יהודי שיחודו מתבטא בעם שלו, אך לא בדתו. בספריו הוא מייחל לדמותו של האיש בתעודת הזהות שלו יכתב: "הלאום: יהודי. הדת: נוצרי". ה'משכילים' והרפורמים, פיתחו תזה של 'גרמנים בני דת משה', יחודו של היהודי מתבטא בדתו, והלאום שלו הוא הלאום של בני המדינה אותה גר.

הסופר הדתי המכונה 'רב צעיר' מספר כי אחד העם הביע באוזניו את צערו: "משה מנדלסון, מייסד תנועת ההשכלה, פיתח את תיאורית 'יהודי בדתו'. בניו השתמדו (נכדו, פליקס מנדלסון, הוא מוזיקאי גרמני מפורסם). אני פיתחתי את תזת 'יהודי בלאום' ובתי נישאה לגוי". הלאום והדת היהודיים, כך הגיע למסקנה, הם שני חלקים שאינם נפרדים.
הוא צדק, יהודי מוכרח להיות גם בלאום וגם בדת – או במילה קצרה: בזהותו. מליוני יהודים חיים בארץ. בודדים יודעים להסביר מדוע הם יהודים, ובמה (בפטריוטיות ובשירות בצה"ל? הדרוזים עקפו אותנו...). הזהות שלנו חשובה יותר ממצב החשבון בבנק.

דווקא ביום זה, חג השבועות, ביום עליו הכריז משה רבינו "היום הזה נהיית לעם" .זה הזמן ללמוד קצת על העם היהודי, על יחודו של הלאום, ייחודה של הדת, והתחברותם יחד ליצירת השלימות המכונה 'יהודי'. על הבחירה של אלוקים בנו, ועל מטרת קיומנו בעולם.

זה בדיוק הזמן לקפוץ לבית חב"ד הקרוב, פעילי בית חב"ד ישמחו לחשוף בפניכם ממקורותינו העתיקים. בחג השבועות 2010, הידע שלכם ותחושת השייכות שלכם יראו אחרת. גם אכילת הגבינה. תנסו...