הָעֲלָטָה שֶׁהִשְׂתָּרְרָה לְפֶתַע, הִקְפִּיאָה אֶת לִבּוֹת הַנּוֹכְחִים הַצְּעִירִים. שַׁאֲגוֹת "אִמָּא'לֶה" וְ"אֵיזֶה פַּחַד" יָצְרוּ הִיסְטֶרְיָה מֻשְׁלֶמֶת.
"רוֹצִים לִרְאוֹת אֵיךְ הָאוֹר נִדְלָק בְּרֶגַע אֶחָד?" שָׁאַל יִגְאָל, וְקִבֵּל הַסְכָּמָה צַעֲקָנִית מִקִּיר לְקִיר. "שֶׁקֶט," הִסָּה אוֹתָם יִגְאָל, "אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְרַכֵּז וְלִלְחֹשׁ אֶת מִלַּת הַקֶּסֶם שֶׁלִּי."
הַיְּלָדִים הִשְׁתַּתְּקוּ מִיָּד. יִגְאָל פָּלַט הִמְהוּם חֲסַר פֵּשֶׁר, וְרֶגַע לְאַחֲרָיו שָׁב הָאוֹר וְדָלַק בַּחֶדֶר. אֲוִירַת מִסְתּוֹרִין חִשְׁמְלָה אֶת הַפְּעוּטִים, וְיִגְאָל, בְּחִיּוּךְ מְנַצְּחִים מָלֵא עֲנָוָה, סָחַט כַּמָּה מַבְּטֵי הַעֲרָצָה נוֹסָפִים.
נִתָּן הָיָה לִמְצֹא הֶסְבֵּר פָּשׁוּט לְתוֹפַעַת הַקֶּסֶם. גַּבּוֹ שֶׁל יִגְאָל שֶׁהָיָה שָׁעוּן עַל מֶתֶג הַחַשְׁמַל, הִתְיַשֵּׁר וְהֵרִים אֶת הַמֶּתֶג שֶׁהִדְלִיק אֶת הָאוֹר. אֲבָל אִם תִּשְׁאֲלוּ אֶת יִגְאָל, הוּא יִתְעַקֵּשׁ שֶׁמִּלַּת הַקֶּסֶם הִיא זוֹ שֶׁהִדְלִיקָה אֶת הָאוֹר. הַגַּב שֶׁלּוֹ רַק עָזַר קְצָת.
מִלַּת הַקֶּסֶם עוֹזֶרֶת לְיִגְאָל בְּכָל תְּחוּמִי הַחַיִּים. הִיא מַצִּילָה אוֹתוֹ מִתְּאוּנוֹת אוֹפַנַּיִם נוֹרָאִיּוֹת (כְּשֶׁהוּא מֵסִיט אֶת כִּידוֹן הָאוֹפַנַּיִם הַצִּדָּה בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן), מוֹצֵאת עֲבוּרוֹ דְּבָרִים אֲבוּדִים (כְּשֶׁהוּא מְחַפֵּשׂ אוֹתָם בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הֵם נִמְצָאִים), מַשִּׂיגָה לוֹ פְּטֹר מִשִּׁעוּרֵי בַּיִת (כְּשֶׁיֵּשׁ מוֹרֶה מַחְלִיף), וּמְחַלֶּצֶת אוֹתוֹ מִמַּצְּבֵי בִּישׁ בִּלְתִּי נְעִימִים (בְּעִקָּר כַּאֲשֶׁר הַדְּמָעוֹת מִתְפָּרְצוֹת לוֹ וְלֹא נוֹתַר אֶלָּא לְוַתֵּר לוֹ מֵרֹב רַחֲמִים).
עַד לְרֶגַע זֶה מְשֻׁכְנָע יִגְאָל שֶׁמִּלַּת הַקֶּסֶם בֶּאֱמֶת פּוֹעֶלֶת. נָכוֹן. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים נוֹסָפִים בִּשְׁבִיל לַעֲזֹר לָהּ. אֲבָל הוּא רַק עוֹזֵר. הִיא זוֹ שֶׁעוֹשָׂה אֶת רֹב הָעֲבוֹדָה.
אֲנַחְנוּ לֹא יִגְאָל, וְאֵין לָנוּ מִלַּת קֶסֶם, אֲבָל יֵשׁ לָנוּ מַשֶּׁהוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר חָזָק. יֵשׁ לָנוּ אוֹת. לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לִקְנוֹת אוֹת בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְכָךְ לְחַזֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם הַתּוֹרָה.
אֶת הָאוֹת הַמְּדֻיֶּקֶת שֶׁעָלְתָה בְּגוֹרַלְכֶם סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁלֹּא תֵּדְעוּ. מַה שֶּׁכֵּן, אַתֶּם יְכוֹלִים לִהְיוֹת בְּטוּחִים שֶׁבִּזְכוּתָהּ יִהְיֶה לָכֶם קַל יוֹתֵר לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן הַשֵּׁם הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה, בְּמַעֲשֶׂה, בְּדִבּוּר וּבְמַחְשָׁבָה.
לִקְרַאת חַג מַתַּן תּוֹרָה נְוַדֵּא שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתֵנוּ אוֹת בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה, וְנִשְׁתַּדֵּל לִרְשֹׁם כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר חֲבֵרִים לְסֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, כַּאֲשֶׁר נְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ, נֵדַע שֶׁיֵּשׁ אוֹת אַחַת, חֲזָקָה מֵאֵין כְּמוֹתָהּ, שֶׁקּוֹשֶׁרֶת אוֹתָנוּ אֵלֶיהָ לְעוֹלְמֵי עַד.
(ע"פ שִׂיחַת י' סִיוָן תשמ"ב)
