"אַתְּ הוֹלֶכֶת לָנוּחַ עַכְשָׁו," קָרָא עוֹבַדְיָה, וְשִׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו הַמְּיֻבָּלוֹת. "לָמָּה לָנוּחַ?" תָּלְתָה בּוֹ הַהִיא עֵינַיִם שׁוֹאֲלוֹת. "יֵשׁ לִי עוֹד הַרְבֵּה כֹּחַ." שְׂפָתֶיהָ הַסְּדוּקוֹת לֹא הוֹצִיאוּ קוֹל, אַךְ אָזְנָיו שֶׁל עוֹבַדְיָה הָיוּ רְגִישׁוֹת מַסְפִּיק כְּדֵי לִקְלֹט אֶת הַקּוֹלוֹת שֶׁלֹּא נִשְׁמָעִים.
"זוֹ לֹא הַחְלָטָה שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלָּךְ," רָכַן עוֹבַדְיָה וְלִטֵּף אוֹתָהּ בְּחִבָּה, "יֵשׁ מִישֶׁהוּ מִלְּמַעְלָה שֶׁקּוֹבֵעַ, הוּא רוֹצֶה שֶׁתָּנוּחִי. נִתְרָאֶה בַּשָּׁנָה הַבָּאָה..." הוּא הֵעִיף לְעֶבְרָהּ מַבָּט אַחֲרוֹן וְנִפְרַד מִמֶּנָּה לְשָׁלוֹם. 

"אַבָּא, תּוּכַל לָקַחַת אוֹתִי הַיּוֹם אֵלֶיהָ?" שָׁאַל צֶמַח, בְּנוֹ הַקָּטָן שֶׁל עוֹבַדְיָה, "אֶתְנַהֵג יָפֶה. אֲנִי מַבְטִיחַ!" עוֹבַדְיָה נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה. "הַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר," פָּסַק בְּהֶחְלֵטִיּוּת, "הִיא נָחָה!"

שָׁבוּעַ עָבַר. "הַיּוֹם אֶפְשָׁר לָלֶכֶת אֵלֶיהָ?" שָׁאַל צֶמַח בְּתִקְוָה. גַּם הַפַּעַם נָכוֹנָה לוֹ אַכְזָבָה. "אִי אֶפְשָׁר," עָנָה אָבִיו, "הִיא עֲדַיִן נָחָה."

שָׁבוּעַ עָבַר וְעוֹד אֶחָד. חֲצִי שָׁנָה כְּבָר חָלְפָה, וְהַתְּשׁוּבָה שֶׁל אַבָּא נִשְׁאֶרֶת זֵהָה: "הִיא עֲדַיִן נָחָה..." גַּבּוֹת עֵינָיו שֶׁל צֶמַח מִתְעַגְּלוֹת בְּתִמָּהוֹן. מֹחוֹ הַיַּלְדוּתִי לֹא מַצְלִיחַ לְהָבִין כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁהִיא עֲדַיִן נָחָה. כַּמָּה אֶפְשָׁר לָנוּחַ? רַק הַדֻּבִּים בַּחֹרֶף יְשֵׁנִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, וְהִיא בֶּטַח לֹא דֻּבָּה. הִיא אֲדָמָה. כַּמָּה זְמַן הָאֲדָמָה נָחָה?

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים, נָחָה הָאֲדָמָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה תְּמִימָה. הַשָּׁנָה הַזּוֹ נִקְרֵאת שְׁנַת שְׁמִטָּה, וּבְמַהֲלָכָהּ מְצֻוִּים אָנוּ לִשְׁבֹּת מֵעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. כְּשֶׁמַּגִּיעָה שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה נִפְרָדִים הַחַקְלָאִים, וְעוֹבַדְיָה בִּכְלָלָם, מִכְּלֵי עֲבוֹדָתָם, וּמִתְחַזְּקִים בָּאֱמוּנָה בְּבוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיַּעֲנִיק אֶת בִּרְכָּתוֹ בְּשֶׁפַע רַב. 

שַׁבָּת הִיא הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בַּשָּׁבוּעַ, הַיּוֹם הַמְּקֻדָּשׁ שֶׁנּוֹתֵן כֹּחוֹת לְכָל הַשָּׁבוּעַ הַבָּא אַחֲרָיו. גַּם הַשְּׁמִטָּה הִיא מֵעֵין 'שַׁבָּת'. הַשְּׁמִטָּה הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, שֶׁיּוֹצֶקֶת תֹּכֶן קָדוֹשׁ לְכָל שֵׁשׁ שְׁנוֹת הָעֲבוֹדָה הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ.  

גַּם אִם אַתֶּם לֹא עוֹבְדֵי אֲדָמָה וְהַשָּׁנָה הִיא לֹא שְׁנַת שְׁמִטָּה, תּוּכְלוּ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִימֵי הַשָּׁנָה.

אִם תִּתְחַזְּקוּ בְּקִיּוּם מִצְוָה כָּלְשֶׁהִי, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה בְּכֹחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֲרֵי שֶׁיְּצַרְתֶּם לָכֶם 'שַׁבָּת' בְּחַיֵּיכֶם הָאִישִׁיִּים. כַּאֲשֶׁר מַקְדִּישִׁים לְבוֹרֵא עוֹלָם חֵלֶק מְסֻיָּם בַּיּוֹם, גַּם שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים לְאַחַר מִכֵּן הוֹפְכִים לִהְיוֹת 'שַׁבַּתִּיִּים', מְרוֹמָמִים וּקְדוֹשִׁים.

אָז מִי אָמַר שֶׁלֹּא כָּל יוֹם שַׁבָּת?

(ע"פ לקו"ש ח"ב ע' 550)