הדמות המזוהה ביותר עם ל"ג בעומר היא כמובן רבי שמעון בר-יוחאי. התנא האלוקי שגילה סודות-תורה נשגבים וביום זה נסתלקה נשמתו למרומים. אולם יש דמות נוספת שקשורה גם היא בל"ג בעומר במידה מובהקת: רבי עקיבא. רבי עקיבא היה רבם של עשרים וארבעה אלף התלמידים שנקטלו במגיפה על שלא נהגו כבוד זה בזה, מגיפה שפרצה בימי ספירת העומר ונעצרה בל"ג בעומר. רבי עקיבא הוא גם מורו ורבו של רבי שמעון בר-יוחאי, שהיה בין התלמידים הבודדים ששרדו מהמגיפה.

העובדה שאדם זכה לרבבות תלמידים, ביניהם ענקים כרבי שמעון בר-יוחאי, מחייבת כי היה בעל שיעור-קומה עצום. ואמנם, משתמשים לגביו חז"ל בביטוי נדיר: "משמת רבי עקיבא – ...נסתתמו מעיינות החכמה!". שבעתיים מתעצמת גדלותו – לנוכח הרקע ממנו צמחה והתפתחה אישיותו.
 
אביו של רבי עקיבא היה גר-צדק, מצאצאיו של סיסרא, שר צבא כנען. רבי עקיבא עצמו היה רועה-צאן פשוט ועד גיל ארבעים לא ידע צורת אות. רק אז, כאשר נשא לאישה את רחל בת כלבא-שבוע והתחייב לה כי ילך ללמוד תורה – יצא לעשרים וארבע שנים רצופות של למידה שקדנית ומאומצת, ובסופן חזר לביתו מלווה בעשרים וארבעה אלף תלמידים.
 
                                               *
 
המסר הברור מסיפור חיים מופלא זה הוא כפול: ראשית, אף פעם לא מאוחר להתחיל ללמוד. אם בגיל ארבעים אפשר להתחיל ללמוד אלף-בית ולהגיע לאן שהגיע רבי עקיבא – סימן שבכל שלב של החיים אפשר להגיע להצלחות נאות. אמנם, ככל כנראה, לא כמו של רבי עקיבא – אבל הישגים ראויים ודאי שיהיו.
 
המסר השני פונה אל החברה שלצדו של החלש והלא מוצלח לכאורה. לעולם אין לומר – זה, אין לו סיכוי. אסור להדביק תוויות שליליות, כי אין לנו מושג מהו הפוטנציאל האמיתי של כל אחד. כל אחד, ילד כמבוגר, יכול להפתיע בשלב מסוים ולגלות יכולות מרקיעות שחקים.
 
וזה הרבה מאוד תלוי בנו. בין אם אנו הורים, מורים או אפילו חברים – לפעמים די במעט גילוי אמון ועידוד מצדנו כלפי האישיות שנראית לעינינו חלשה, כדי לפתוח בה חלונות למרחבים האמיתיים אליהם היא מסוגלת להגיע.
 
כמו רחל שגילתה אמון בבעלה העם-הארץ ובכך הפכה אותו לרבי עקיבא – כפי שבעצמו העיד לתלמידיו: "[התורה] שלי ושלכם שלה הוא" – כך גם עלינו לגלות אמון בכל אחד, יהיה מי שיהיה. זהו כלל פסיכולוגי פשוט, שתמיד מוכיח את עצמו ברמה כזו או אחרת. מחקרים מראים שאפילו צמחים מגיבים בהתאם למילים שנאמרות בסביבתם, קל וחומר כאשר מדובר בבני-אדם.
 
                                               *
 
גם הקדוש-ברוך-הוא מגלה אמון ביהודים החלשים ביותר מבחינת רמתם הרוחנית. אפילו בכאלו שאשמים בחולשתם זו. אלה דברים שמביא רבי שמעון בר-יוחאי בספר הזוהר הקדוש, לפיהם גם יהודים שמעמדם הרוחני נחות ביותר ובהתאם להתנהגותם אינם זכאים לקום בתחיית-המתים – בכל זאת יחיה אותם הקדוש-ברוך-הוא בבוא העת עם כל המתים ויעניק להם הזדמנות נוספת לשוב ולתקן את מעשיהם.
 
דברים דומים כותב כבוד קדושת רבי יוסף-יצחק, האדמו"ר הקודם מליובאוויטש, שכאשר יבוא המשיח וישפוט כל יהודי, הוא יוכיח כי אף אחד בעומק נפשו לא רצה לחטוא, אלא רק נפל ברשתו של היצר-הרע. וכך הוא יעורר רחמים על כולם, שיזכו ליהנות מכל הגילויים המופלאים של ימות המשיח.
 
הבה נלך לאורם של רבי עקיבא ואשתו רחל ונגלה אמון בעצמנו ובסביבתנו. כך בוודאי נקרב במהרה את התגלותו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – ושל האמון שיגלה הוא אז בכולנו.