הַהוֹדָעָה הַקְּצָרָה שֶׁנִּתְלְתָה עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הַחַלְבָּן, הִסְעִירָה אֶת רוּחוֹ. הוּא הָיָה אִישׁ יָשָׁר, מֵעוֹלָם לֹא רִמָּה, שִׁקֵּר אוֹ גָּנַב. הוּא לֹא יָדַע לָמָּה מַזְמִינִים אוֹתוֹ לְמִשְׁפָּט. 

 
אֲבָל הָאוֹפֶה יָדַע. הָאוֹפֶה הָיָה רָגִיל לִקְנוֹת חֶמְאָה וּגְבִינָה מֵהַחַלְבָּן הַמְּקוֹמִי וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לַאֲפִיָּה. 

 
יוֹם אֶחָד עָלָה בּוֹ הַחֲשָׁד שֶׁגּוּשֵׁי הַחֶמְאָה שֶׁהַחַלְבָּן מוֹכֵר לוֹ שׁוֹקְלִים פָּחוֹת מִקִּילוֹ, לַמְרוֹת שֶׁהַחַלְבָּן מַצְהִיר שֶׁכָּל גּוּשׁ שׁוֹקֵל קִילוֹ בְּדִיּוּק, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. 

 
הֶחְלִיט הָאוֹפֶה לִבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן, וּבְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה הוּא שָׁקַל בְּעִקְבִיּוּת כָּל גּוּשׁ שֶׁל חֶמְאָה שֶׁקָּנָה מֵהַחַלְבָּן. בְּדִיקָתוֹ הֶעֶלְתָה שֶׁגּוּשֵׁי הַחֶמְאָה שׁוֹקְלִים פָּחוֹת מִקִּילוֹ. לִפְעָמִים 900 גְּרָם, לִפְעָמִים 950, וּפַעַם אַחַת אֲפִלּוּ 800 גְּרָם. 

 
הָאוֹפֶה הָיָה נִזְעָם. "מְרַמִּים אוֹתִי," קָרָא בְּכַעַס, "לֹא אֶעֱבֹר עַל כָּךְ בִּשְׁתִיקָה." 

 
הוּא פָּנָה אֶל בֵּית הַמִּשְׁפָּט וְהִתְלוֹנֵן עַל מַעֲשָׂיו שֶׁל הַחַלְבָּן. הַשּׁוֹפֵט הֶחְלִיט לְהַזְמִין אֶת הַחַלְבָּן לְדִיּוּן. 

 
רוֹעֵד וְנִפְחָד נִכְנַס הַחַלְבָּן לְאוּלַם בֵּית הַמִּשְׁפָּט. 

 
"אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִשְׁקָל מְדֻיָּק בַּמַּחְלָבָה..." פָּתַח הַשּׁוֹפֵט אֶת הַדִּיּוּן. 

 
"לֹא כְּבוֹדוֹ!" אָמַר הַחַלְבָּן, "אֵין לִי מִשְׁקָל." 

 
"אָז אֵיךְ בְּדִיּוּק אַתָּה שׁוֹקֵל אֶת הַחֶמְאָה שֶׁאַתָּה מוֹכֵר לָאוֹפֶה? הַאִם אַתָּה סְתָם כָּךְ מַחְלִיט שֶׁזֶּה קִילוֹ?" הִרְעִים הַשּׁוֹפֵט בְּקוֹלוֹ. 

 
"חַס וְחָלִילָה, אֲדוֹנִי הַשּׁוֹפֵט. בָּנִיתִי לְעַצְמִי מִשְׁקַל מֹאזְנַיִם. בְּכָל בֹּקֶר אֲנִי קוֹנֶה מֵהָאוֹפֶה כִּכַּר לֶחֶם בְּמִשְׁקָל שֶׁל קִילוֹ. אֶת הַלֶּחֶם אֲנִי שָׂם בְּכַף אַחַת שֶׁל הַמֹּאזְנַיִם, עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה אֲנִי מַנִּיחַ אֶת הַחֶמְאָה, וְכָךְ אֲנִי יוֹדֵעַ כַּמָּה חֶמְאָה עָלַי לָתֵת לוֹ כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא קִילוֹ בְּדִיּוּק..." 

 
הָאוֹפֶה שָׁמַע אֶת הַדָּבָר וּפָנָיו חָפוּ...

* * * 

 
גַּם לָנוּ עוֹלוֹת לְעִתִּים מַחְשָׁבוֹת 'לְרַמּוֹת בַּמִּשְׁקָל'. הֵן מַגִּיעוֹת מֵהַיֵּצֶר הָרַע. "לֹא נוֹרָא אִם יוֹם אֶחָד תַּחְסִירוּ קְצָת בְּכַוָּנָה בַּתְּפִלָּה," הוּא אוֹמֵר, "לֹא יִקְרֶה כְּלוּם אִם תַּפְחִיתוּ קְצָת בְּכִבּוּד הוֹרִים אוֹ בָּעֶזְרָה לַזּוּלַת. אַף אֶחָד לֹא יָשִׂים לֵב." 

 
עָלֵינוּ לִשְׁמֹר עַל נִקְיוֹן כַּפַּיִם. הַמִּשְׁקָל וְהַמִּדָּה צְרִיכִים לִהְיוֹת מְכֻוָּנִים וּמְלֵאִים, שֶׁלֹּא יֶחְסַר אֲפִלּוּ גְּרָם אֶחָד. כָּךְ נוּכַל לִתְבֹּעַ מִבּוֹרֵא עוֹלָם שֶׁיִּנְהַג אַף הוּא בְּמִדַּת הַצֶּדֶק וְיִגְאַל אוֹתָנוּ מִיָּד! 

 
(ע"פ לקו"ש חכ"ז ע' 156)