.
הַחַיָּלִים הַצְּעִירִים, שֶׁהַקָּטָן בָּהֶם בֶּן שֵׁשׁ, וְהַגָּדוֹל בֶּן אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, כְּבָר הָיוּ עֲרוּכִים. בְּסִדְרַת הָאִמּוּנִים שֶׁעָבְרוּ, תִּרְגְּלוּ הֵיטֵב אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בְּנֶשֶׁק חַם וְקַר. לְצִדָּהּ שֶׁל מַפָּה מְשֻׂרְטֶטֶת, נִתְלוּ הַהוֹרָאוֹת וְהַמְּשִׂימוֹת הַיּוֹמִיּוֹת, וּמֻשָּׂגִים כְּמוֹ 'אֵזוֹר סְטֶרִילִי', 'שֶׁטַח אֵשׁ', 'הִסְתָּעֲרוּת', וּ'מְנוּחַת לוֹחֲמִים', הָפְכוּ לְמַעֲשִׂיּוֹת עַד מְאוֹד. 

 
"אֶפְשָׁר לָבוֹא אֵלֶיךָ הַיּוֹם בֵּין אַרְבַּע לְשֵׁשׁ?" שָׁאַל יוֹסִי מִכִּתָּה ג' אֶת חֲבֵרוֹ נָתָן לְמִשְׁפַּחַת יַרְחִי. נָתָן עִקֵּם אַפּוֹ וְהָיָה נִרְאֶה שֶׁהָרַעְיוֹן אֵינוֹ לְרוּחוֹ כְּלָל. 

 
"מַה קָּרָה," נִפְגַּע יוֹסִי, "מָצָאתָ לְעַצְמְךָ חָבֵר חָדָשׁ?"     

 
"מַה פִּתְאוֹם!" הִכְחִישׁ נָתָן בְּתֹקֶף, וּכְדֵי לְהוֹכִיחַ עַד כַּמָּה מֻפְרָךְ חֲשָׁדוֹ שֶׁל יוֹסִי, נַעֲנָה נָתָן לַבַּקָּשָׁה. "תָּבוֹא בְּשִׂמְחָה," הִתְרַצָּה נָתָן וּבְלִבּוֹ הוֹסִיף: "מְקַוֶּה שֶׁלֹּא תִּצְטַעֵר." 

 
יוֹסִי הִגִּיעַ בְּדִיּוּק בְּאַרְבַּע. 

 
חַדְרוֹ שֶׁל נָתָן הָיָה נִרְאֶה כְּמוֹ שְׂדֵה קְרָב. מַדְּפֵי הַמִּשְׂחָקִים הָיוּ מְפֹרָקִים, וּתְכוּלָתָם כִּסְּתָה אֶת הָרִצְפָּה. נָתָן הָיָה עָסוּק בְּצִחְצוּחַ הָרִצְפָּה שֶׁבְּתַחְתִּית הָאָרוֹן. שְׁאוֹנוֹ שֶׁל שׁוֹאֵב עָצְמָתִי, אִלֵּץ אֶת יוֹסִי לֶאֱטֹם אֶת אָזְנָיו. "זְהִירוּת, אֶקוֹנוֹמִיקָה!" צָעַק מִישֶׁהוּ טִפָּה מְאֻחָר מִדַּי. נֶתֶז שֶׁל נוֹזֵל פָּגַע בְּמִכְנָסָיו שֶׁל יוֹסִי וְקִשֵּׁט אוֹתָם בְּכָתֹם זַרְחָנִי. 

 
יוֹסִי יָצָא מִבֵּית מִשְׁפַּחַת יַרְחִי עִם הַרְבֵּה סִימָנֵי שְׁאֵלָה. אֶצְלוֹ בַּבַּיִת, מִתְכּוֹנְנִים לְפֶסַח שָׁבוּעַ לִפְנֵי, וּבְכָל מִקְרֶה, אִמָּא שֶׁלּוֹ עוֹשָׂה אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה. הַיְּלָדִים מִתְבַּקְּשִׁים רַק לֹא לְהַפְרִיעַ...

מִפּוּרִים עַד פֶּסַח יֵשׁ לָנוּ חֹדֶשׁ יָמִים. אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה אֲנַחְנוּ מַקְדִּישִׁים עֲבוּר הֲכָנוֹת לְחַג הַפֶּסַח. 

 
אֲנַחְנוּ הַיְּלָדִים נֶחְשָׁבִים הַ'כּוֹכָבִים' שֶׁל שְׁנֵי הֶחָגִים. 

 
בְּפוּרִים, נִצַּל עַם יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת הַיְּלָדִים שֶׁלָּמְדוּ תּוֹרָה עִם מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי. גַּם בְּחַג הַפֶּסַח הַיְּלָדִים הֵם אֵלּוּ שֶׁפּוֹתְחִים אֶת לֵיל הַסֵּדֶר עִם אַרְבַּעַת הַקֻּשְׁיוֹת. בִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁהִתְרַחֲשָׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לִיצִיאַת מִצְרַיִם, הַיְּלָדִים הָיוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִכִּירוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. 

 
בּוֹאוּ וְנִתְכּוֹנֵן כָּרָאוּי לְחַג הַחֵרוּת. נִהְיֶה חָפְשִׁיִּים מֵהַיֵּצֶר-הָרַע שֶׁמְּשַׁעְבֵּד אוֹתָנוּ, וְנִזְכֶּה בְּחֹדֶשׁ נִיסָן הַשָּׁנָה לְחַג חֵרוּת אֲמִתִּי בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.   

 
(ע"פ שִׂיחַת ר"ח נִיסָן תשמ"ב, ט"ז אֲדָר תשמ"ג)