הָיָה זֶה יוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל הַ'פָּרִיץ'. חֲבֵרָיו הָרַבִּים הִגִּיעוּ לַמְּסִבָּה שֶׁעָרַךְ. זוֹ הָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת פָּז לְהַעֲנִיק בִּדּוּר חִנָּם לַמִּשְׁתַּתְּפִים בַּחִנְגָּה וּבוֹ זְמַנִּית לְהִתְעַלֵּל בַּ'מּוֹשְׁקֶה' הַתּוֹרָן. אֶת מוֹשְׁקֶה הַמִּסְכֵּן הִלְבִּישׁוּ בְּעוֹר שֶׁל דֹּב וְהוּא הֻכְנַס לְזִירָה מֻקֶּפֶת גְּדֵרוֹת. בַּזִּירָה הִמְתִּין לוֹ דֹּב טוֹרֵף בְּגֹדֶל טִבְעִי, ומוֹשְׁקֶה הִתְאַבֵּן מֵרֹב פַּחַד. 

 
"קָדִימָה, לַקְּרָב!" שָׁאַג הַפָּרִיץ, וְהֶהָמוֹן הֵרִיעַ וְצָהַל. שְׁנֵי הַדֻּבִּים, הָאֲמִתִּי וְהַמְּדֻמֶּה, הֵחֵלּוּ לְהִתְקָרֵב לִקְרַאת הַמִּפְגָּשׁ שֶׁיַּכְרִיעַ אֶת גּוֹרָלָם. מוֹשְׁקֶה כְּבָר עָמַד בְּמֶרְחַק נְגִיעָה מֵהַדֹּב. 'עוֹד רֶגַע קָטָן, וְזֶה הַסּוֹף שֶׁלִּי,' נִרְעַד מוֹשְׁקֶה. "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל..." זָעַק מִקִּירוֹת לִבּוֹ. 

 
הַדֹּב שֶׁמּוּלוֹ שָׁמַע אֶת הַצְּעָקָה וְעָצַר עַל מְקוֹמוֹ. "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד," פָּרְצָה קְרִיאַת הַפְתָּעָה מִפִּיו שֶׁל הַדֹּב הַשֵּׁנִי שֶׁאַף הוּא הָיָה יְהוּדִי בְּתַחְפֹּשֶׂת... 

 
* * * 

 
גַּם אֱלֹקִים מִסְתַּתֵּר לִפְעָמִים מֵאֲחוֹרֵי תַּחְפֹּשֶׂת כָּל כָּךְ מֻצְלַחַת שֶׁמַּמָּשׁ לֹא רוֹאִים שֶׁהוּא מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֶיהָ. כָּךְ הָיָה בִּתְקוּפַת נֵס פּוּרִים. גְּזֵרָה נוֹרָאָה אִיְּמָה לְהַשְׁמִיד אֶת הַיְּהוּדִים בְּכָל הָעוֹלָם. הָעָם הַיְּהוּדִי עָמַד בִּפְנֵי סַכָּנַת הַכְחָדָה. בְּאוֹתוֹ זְמַן ה' הִסְתַּתֵּר, וְאֶפְשָׁר הָיָה לִטְעוֹת וְלַחְשֹׁב שֶׁהָעוֹלָם מִתְנַהֵל מֵעַצְמוֹ לְפִי חֻקֵּי הַטֶּבַע. 

 
הַטֶּבַע הָאַכְזָר לֹא הִשְׁאִיר לָהֶם שׁוּם צַ'אנְס. 

 
אֲבָל מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק יָדַע אֶת הָאֱמֶת. הוּא יָדַע שֶׁעַם-יִשְׂרָאֵל נִמְצָא מֵעַל חֻקֵּי הַטֶּבַע. לְעַם-יִשְׂרָאֵל יֵשׁ אַבָּא שֶׁיּוֹשִׁיעַ אוֹתוֹ מִכָּל צָרָה וְצָרִיךְ לָשׁוּב אֵלָיו וְלִקְרֹא לוֹ בֶּאֱמֶת. מָרְדְּכַי אָסַף אַלְפֵי יְלָדִים שֶׁהִתְפַּלְּלוּ וְהִתְחַנְּנוּ לֶאֱלֹקִים שֶׁיַּצִּיל אוֹתָם. בִּזְכוּת הַיְּלָדִים הָאֵלּוּ, נִצַּל הָעָם כֻּלּוֹ. 

 
עַד הַיּוֹם רוֹצִים כָּל מִינֵי 'הָמָנִים' לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם. נָכוֹן לְעַכְשָׁו אֱלֹקִים מִסְתַּתֵּר וְלֹא מְגַלֶּה אֶת עַצְמוֹ. אֲבָל חֻקֵּי הַטֶּבַע לֹא שׁוֹלְטִים עָלֵינוּ. לָנוּ הַיְּלָדִים יֵשׁ אֶת הַכֹּחַ שֶׁאֵין לְאַף אֶחָד אַחֵר. בּוֹאוּ נִקְרָא לֶאֱלֹקִים מִכָּל הַלֵּב שֶׁיִּשְׁלַח לָנוּ מַהֵר אֶת הַמָּשִׁיחַ, וְאָז נִרְאֶה אוֹתוֹ בְּגָלוּי בְּלִי תַּחְפּוֹשׂוֹת...
 
(ע"פ לקו"ש ח"ו ע' 189. חכ"א ע' 485)