אנו חווים מאורעות של שמחה הקצובים בזמן ומקום כמו למשל : חתונה, יום הולדת, חבר רחוק שהרבה זמן לא התראינו קפץ לביקור , או בדיחה אקראית ששמענו גורמת לנו לצחוק ממושך אך ריגעי.

כיצד ניתן לשמר את השמחה , או ליצור שמחה שלא תעזוב אותנו באמת ותהיה איתנו למשך כל היום כולו.

ובכן קודם כל מה זה להיות שמח באמת, הרי כל המצבים שתיארנו רגע אחרי שהסתיימו ,השמחה שהציפה אותנו כבר בקושי מורגשת ויום למחרת אף נעלמה.

דווקא מזה לומדים עיקרון ראשון בעניין השמחה. כן אירועים כמו חתונה , פגישה עם חברים או בדיחה וכדומה כן יכולים לעורר בנו את עניין השמחה ,ופעלו בנו את עניין השמחה האמיתית , אך מאירועים אלו ניתן ללמוד על השמחה מאפיין עיקרי שיעזור לנו להיות שמחים באמת . ושאירועים כאלו יהיו רק תוסף שמחה למצב השמח שכבר אנו נמצאים בו כבר.

מאפיין ראשוני של שמחה אמיתית -שהשמחה לא צריכה להיות קשורה עם שום מצב שקורה.

כלומר שמחה אמיתית היא שמחה בלתי תלויה בשום גורם חיצוני.

לדוגמא -היום יש לי כסף אז אני שמח, מחר אין לי אז אני לא .

היום נפגשתי עם חברות אז אני שמחה , היום אני לבד בבית אז אני לא שמחה.ככל שאנו פחות תולים את מצב השמחה בגורמים חיצונייים אנו פשוט נהיים  שמחים וגם משמרים את השמחה שבתוכנו, גם שאירועים ברי חלוף , עוברים מעלינו ואנו חוזרים לשיגרת חיינו אנו עדיין שמחים .

אז אחרי שהבנו את מאפיין העיקרי של השמחה שהוא  שהשמחה שלנו צריכה להיות בלתי תלויה בגורם חיצוני. אנו נלמד כיצד להכניס שמחה לחיינו ובכך לממש את העניין השמחה בפועל.

דווקא מלאו אפשר להבין הן. דווקא מהלא אפשר להבין את כן.

במקרה שלנו של עניין השמחה כפי שלמדנו, ששמחה אמיתית היא שמחה הבלתי תלויה באף גורם חיצוני- כמו אירוע שמח, מפגש חברתי או מצב פיננסי מורווח.

דווקא מההיפך המצב - שכן גורם חיצוני השפיע על מצב רוחנו מה אנו עושים עכשיו?

עיקרון ראשון כדי להגיע למצב שמחה אמיתית - היא ההבנה.

רואים זאת בחוש , שאדם לא מבין משהו , פניו נהיים מרצינות , שהוא מתחיל להבין פניו מתחילים לקבל הבעה של חיוך .

תנסו לרגע ותאמרו את הצמד מילים " לא הבנתי" ותראו מה הפנים שלכם מביעות באותו רגע שאתם 
אומרים את המילים האלו. ואחרי כן תאמרו את המילה הבנתי ותראו בחוש איך מצטיירת הבעה של חיוך תוך כדי אמירת המילה הבנתי.זו ההוכחה המיידית שההבנה קשורה עם השמחה . באופן ישיר עד שניתן לראות זאת מיידית בהבעת הפנים שלנו .

אם כן מהי ההבנה שצריכה להיות בתודעה שלנו מספיק כדי למנוע שגורם חיצוני ישפיע על מצב רוחנו או ימנע מאיתנו להיות שמחים או להישאר שמחים.

(משמעות ההבנה שקשורה לעיקרון הראשון להגיע לשמחה, מופיעה בספר "שמחה כאתגר " שיצא בארה"ב וכיום תורגם לעברית . שם הסופר הרב שלמה מאעיסקי  מפרט את ההבנה שצריכה למלא את התודעה שלנו ואותה צריך לזכור או להזכיר לנו כל פעם.)

ההבנה

תורת החסידות מלמדת אותנו שכל כח בבריאה מתהווה כל רגע ממקור אחד, והוא הכח האלוקי. כל מרכיב בבריאה מאוחד באחדות גמורה עם השם. 

הידיעה הזו מובילה אותנו להבנה של "ההשגחה הפרטית" שכל מה שמתרחש לא רק עם בני אדם אלא גם עם הדומם צומח חי נובע ישירות מרצון השם.

ואף כל מאורע המתרחש בעולם בא בגלל שהשם הביא להתרחשותו.

אם אדם מקשר שכל מה שקורה איתו זה מהשם וקשור עם השם שהוא מקור הטוב, המודעות לרעיונות אלו מביאה אותו לשמחה.

כמובן שצריך לשייך כל מאורע או מצב לה' וצריך להתאמן בכך כל הזמן.

אם אדם בכל זאת עצב אז זאת אומרת שהוא ניתק את הקשר עם מה שקורה איתו לבורא.

חסידות שמה דגש על הקשר בין הבורא לנברא.

ההבנה היא - שכל מה שקורה איתי זה מהשם והשם משגיח על כל פרט ופרט ולא רק משגיח אלא מהווה כל פרט פרט, משמע כל פרט נובע ממנו. ההבנה הזו יכולה להוביל לרוגע וכמובן לשמחה.

אז שיהיה חודש שמח לכולם!