הָעֲגָלָה מַמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ. הַסּוּסִים חוֹשְׁבִים עַל הַתֶּבֶן, וְהַחֲסִידִים, לְהַבְדִּיל, מְהַרְהֲרִים בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא...
"הַיְדֶה! הִצְלִיף הָעֶגְלוֹן בְּחָזְקָה עַל גַּב הַסּוּסִים. הַלָּלוּ הִגְבִּירוּ מְהִירוּת וְשָׁעֲטוּ קָדִימָה בִּמְלוֹא כֹּחָם. עֲיֵפִים הֵם הַסּוּסִים. הֵם לֹא אוֹהֲבִים אֶת הַדְּהִירָה הַמְּמֻשֶּׁכֶת בַּקֹּר הָעַז. הֵם גַּם לֹא מְחַבְּבִים בִּמְיֻחָד אֶת הַצְלָפוֹת הַשּׁוֹט עַל גַּבָּם, אֲבָל דָּבָר אֶחָד מֵסִיחַ אֶת דַּעְתָּם מֵהַקְּשָׁיִים וְגוֹרֵם לָהֶם לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה. דָּבָר זֶה הִנּוֹ מַשְּׂאַת נַפְשָׁם וּפִסְגַּת תִּקְוָתָם.
בְּכָל צַעַד שֶׁעוֹשִׂים הַסּוּסִים חוֹשְׁבִים הֵם עַל הַתֶּבֶן. עֲרֵמַת חָצִיר רֵיחָנִי מִצְטַיֶּרֶת בְּדִמְיוֹנָם, אוֹתָהּ יִלְעֲסוּ לְאַט וְיַכְנִיסוּ אֶל קִרְבָּם. יוֹדְעִים הַסּוּסִים כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל הַמַּסָּע הַמְּפָרֵךְ צְפוּיָה לָהֶם מְנַת תֶּבֶן רְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד. עוֹצְמִים הַסּוּסִים אֶת עֵינֵיהֶם, מְלַקְּקִים אֶת שִׂפְתוֹתֵיהֶם בְּתַאֲוָה, וְנַפְשָׁם מִתְמַלֵּאת בְּעֹנֶג בַּהֲמִי.
בָּעֲגָלָה יוֹשְׁבִים שְׁנֵי חֲסִידִים. יוֹשְׁבִים הַשְּׁנַיִם וְעוֹסְקִים בְּדִבְרֵי תּוֹרָה עֲמֻקִּים. הֵם מְדַבְּרִים עַל דְּרָגוֹת אֱלוֹקִיּוֹת נִשְׂגָּבוֹת, עַל הַבּוֹרֵא הַמְּחַיֶּה אֶת הָעוֹלָם בְּכָל רֶגַע, וְכָל מִלָּה הַיּוֹצֵאת מִפִּיהֶם עוֹלָה אֶל-עַל, זַכָּה וּטְהוֹרָה.
הָעֲגָלָה מַמְשִׁיכָה בְּדַרְכָּהּ. הַסּוּסִים חוֹשְׁבִים עַל הַתֶּבֶן, וְהַחֲסִידִים, לְהַבְדִּיל, מְהַרְהֲרִים בְּגַדְלוּת הַבּוֹרֵא...
* * *
"יִשְׂרָאֵל, תּוּכַל לַעֲזֹר לִי רֶגַע בַּשִּׁעוּרִים?" בִּקֵּשׁ אֵלִי, אָחִיו הַקָּטָן. "אֲנִי לֹא מֵבִין אֶת הַשְּׁאֵלוֹת." בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל אֵלִי נָפְלָה עַל אָזְנַיִם אֲטוּמוֹת. יִשְׂרָאֵל הָיָה מְרֻתָּק לְמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב, וְלֹא תִּכְנֵן לְרֶגַע לָזוּז מִמֶּנּוּ. הַשִּׁעוּרִים שֶׁל אָחִיו לֹא מַמָּשׁ מְעַנְיְנִים אוֹתוֹ כָּעֵת.
אִלּוּ הָיָה יִשְׂרָאֵל יוֹדֵעַ שֶׁהָרַבִּי שְׁלִיטָ"א עוֹמֵד לְהִתְגַּלּוֹת בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ, הַאִם גַּם אָז הָיָה מִתְנַהֵג כָּךְ? בָּרוּר שֶׁלֹּא. אִלּוּ הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁהַגְּאֻלָּה בָּאָה עוֹד רֶגַע, הָיִינוּ מִתְנַהֲגִים אַחֶרֶת לַחֲלוּטִין. אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת, אֲנַחְנוּ הֲרֵי לֹא רוֹאִים שֶׁהַגְּאֻלָּה בַּפֶּתַח. אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם מִתְנַהֵג כָּרָגִיל בְּלִי שׁוּם רֶמֶז לְבוֹא הַגְּאֻלָּה.
אֲבָל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים כְּלַפֵּי חוּץ, לֹא מְשַׁנֶּה אֶת הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית. כְּשֶׁהַסּוּסִים חוֹשְׁבִים עַל תֶּבֶן בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה, זֶה לֹא מְשַׁנֶּה בִּמְאוּמָה אֶת מְצִיאוּתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל הַבּוֹרֵא עָלֶיהָ מְדַבְּרִים הַחֲסִידִים.
גַּם הַ"סּוּס" שֶׁבְּתוֹכֵנוּ, הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, חוֹשֵׁב עַל דְּבָרִים קַטְנוּנִיִּים. הוּא לֹא רוֹאֶה וְלֹא מֵבִין שֶׁהַגְּאֻלָּה כְּבָר כָּאן. אֲבָל זֶה לֹא מְשַׁנֶּה אֶת הַמְּצִיאוּת. עָלֵינוּ לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם, וַאֲזַי גַּם הַ"סּוּס" שֶׁלָּנוּ יִקְלֹט שֶׁזֶּה עוֹמֵד לִקְרוֹת בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ!
(ע"פ הִתְוַעֲדֻיּוֹת תשמ"ב ח"ב ע' 1054)
