אֲנַחְנוּ מִתְקַדְּמִים. לְאַחַר שֶׁסָּקַרְנוּ אֶת הָאוּלָם, אָנוּ עוֹמְדִים לְהִכָּנֵס מַמָּשׁ פְּנִימָה - אֶל הַהֵיכָל. חָשׁוּב לָדַעַת, כָּעֵת אָנוּ מַגִּיעִים אֶל הַדַּרְגָּה הָאַחַת לִפְנֵי אַחֲרוֹנָה בְּסֻלַּם הַקְּדֻשָּׁה!
אִם אַתֶּם מְדַמְיְנִים דֶּלֶת שֶׁנִּפְתַּחַת בְּקַלּוּת וְהִנֵּה אַתֶּם בִּפְנִים - הַמְשִׁיכוּ לִקְרֹא. יֵשׁ הַפְתָּעוֹת.
כְּמוֹ כָּל דֶּלֶת, גַּם הַפֶּתַח שֶׁלָּנוּ חָצוּב בְּקִיר, אֲבָל אֵיזֶה קִיר... עָבְיוֹ שֶׁל קִיר הַהֵיכָל הוּא שֵׁשׁ אַמּוֹת! [שְׁלוֹשָׁה מֶטְרִים(!)] אַתֶּם יְכוֹלִים לְתָאֵר לָכֶם דֶּלֶת כָּל כָּךְ עָבָה? אָז זֶהוּ, שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת לֹא כָּל כָּךְ עָבָה. בְּפֶתַח הַהֵיכָל לֹא קְבוּעָה דֶּלֶת אַחַת כִּי אִם אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בְּכָל פַּעַם. אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ מִן פֶּתַח הַמְּחֻלָּק לִשְׁנַיִם: שְׁתֵּי דְּלָתוֹת קִדְמִיּוֹת וּשְׁתַּיִם פְּנִימִיּוֹת יוֹתֵר.
גֹּבַהּ הַהֵיכָל הוּא אַרְבָּעִים אַמָּה - עֶשְׂרִים מֶטְרִיםּ (!) - כִּמְעַט פִּי עֶשֶׂר מִגֹּבַהּ בַּיִת רָגִיל! הַהֵיכָל גָּדוֹל בְּהֶחְלֵט, אָה?
הִנֵּה, אֲנַחְנוּ בִּפְנִים. בְּתוֹךְ הַיֹּפִי וְהַקְּדֻשָּׁה, בְּתוֹךְ הַפְּאֵר וְהַהוֹד הָרוּחָנִי הַשּׂוֹרֵר בַּמָּקוֹם. אָנוּ רוֹאִים מִמּוּלֵנוּ אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב.
מעַט קָדִימָה מִמֶּנּוּ, בְּצַד יָמִין, נִצָּב שֻׁלְחַן לֶחֶם הַפָּנִים וְאִלּוּ מִצַּד שְׂמֹאל נִצֶּבֶת בְּהָדָר, קָנֶיהָ אֲלַכְסוֹנִיִּים וְהִיא מְאִירָה בְּאוֹר יְקָרוֹת - הַמְּנוֹרָה.
רוֹצִים לָדַעַת עוֹד עַל הָעֲבוֹדָה הַמִּתְבַּצַּעַת בַּהֵיכָל? נִפָּגֵשׁ כָּאן, בַּשָּׁבוּעוֹת הַקְּרוֹבִים בְּעֶזְרַת ה'.
(עַל פִּי מִדּוֹת פ"ד מ"א, מ"ז)
