יֵשׁ שְׁטוּת חִיּוּבִית. שְׁטוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה. פְּרִיצָה שֶׁל הַגְּבוּלוֹת הָאִישִׁיִּים שֶׁלָּנוּ, הִתְעַלּוּת מֵעַל הַמַּחְסוֹמִים הַטִּבְעִיִּים וְהַ'נּוֹרְמָלִיִּים' שֶׁלָּנוּ, הִיא שְׁטוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה.
מַעְגַּל הָאֲנָשִׁים הִצְטוֹפֵף, אַף אֶחָד לֹא רָצָה לְהַפְסִיד אֶת הָאַטְרַקְצְיָה. בְּמֶרְכַּז הַמַּעְגָּל עָמַד הַלַּהֲטוּטָן, בְּיָדָיו הָיָה הַצִּיּוּד. צִיּוּד פָּשׁוּט לְמַדַּי, יֵשׁ לְצַיֵּן. אֲבָל לֹא תַּאֲמִינוּ מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִם מַקְלוֹת פְּשׁוּטִים. הַמַּקְלוֹת הִתְעוֹפְפוּ בִּמְהִירוּת, חוֹתְכִים אֶת הָאֲוִיר בִּשְׁרִיקָה, נוֹפְלִים בַּחֲזָרָה בְּתוֹךְ הַיָּד הַמְּאֻמֶּנֶת הֵיטֵב שֶׁשָּׁלְחָה אוֹתָם שׁוּב אֶל עַל. וְיַחַד עִם הַמַּקְלוֹת הִתְרוֹמְמָה הַשִּׂמְחָה וְגָאֲתָה, פּוֹרֶצֶת כָּל גְּבוּל אֶפְשָׁרִי.
אֲבָל הָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא שָׂמְחוּ. הָיוּ כָּאֵלּוּ שֶׁהָיְתָה בְּלִבָּם תַּרְעֹמֶת עַל הַלַּהֲטוּטָן. לְדַעְתָּם הַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ הָיוּ שְׁטוּת מִמַּדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה. 'זֶה לֹא מַתְאִים,' פָּסְקוּ. 'לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה זוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה, אֲבָל לְכָל דָּבָר יֵשׁ גְּבוּל. יֵשׁ קַוִּים אֲדֻמִּים. לִרְקֹד בְּצוּרָה מְכֻבֶּדֶת, מֵילָא. אֲבָל לְהִשְׁתַּטּוֹת וְלַהֲפֹךְ לְלַהֲטוּטָן שֶׁמְּשַׂחֵק בְּמַקְלוֹת?! זוֹ פָּשׁוּט בּוּשָׁה.'
לַכַּעַס שֶׁלָּהֶם הָיָה הֶסְבֵּר הֶגְיוֹנִי מְאוֹד, כִּי הַלַּהֲטוּטָן הַזֶּה לֹא הָיָה סְתָם אָדָם פָּשׁוּט. הוּא הָיָה תַּלְמִיד חָכָם וְצַדִּיק גָּדוֹל. רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק קָרְאוּ לוֹ. תּוֹדוּ, שֶׁזֶּה נִרְאֶה מוּזָר מְאוֹד. רַבִּי שֶׁעוֹשֶׂה לַהֲטוּטִים בַּחֲתֻנּוֹת...
הֵם צָדְקוּ. הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ שֶׁל רַב שְׁמוּאֵל בְּהֶחְלֵט הָיוּ שְׁטוּת. וְהַלְוַאי עָלֵינוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְרָמָה כָּזוֹ שֶׁל שְׁטוּת. כִּי עַל שְׁטוּת מִסּוּג כָּזֶה בָּנוּי הַמִּשְׁכָּן.
הַמִּשְׁכָּן הָיָה עָשׂוּי מֵעֲצֵי שִׁטִּים. שִׂימוּ לֵב כַּמָּה הַמִּלִּים שִׁטִּים וּשְׁטוּת דּוֹמוֹת. אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁכָּל הָעֲבוֹדָה בַּמִּשְׁכָּן הָיְתָה כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִשְׁטוּת. שְׁטוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה.
כָּל מַעֲשֶׂה הַחוֹרֵג מֵהַנּוֹרְמָה נִקְרָא מַעֲשֶׂה שְׁטוּת. אָדָם שֶׁמִּתְנַהֵג בְּצוּרָה לֹא נוֹרְמָלִית נִקְרָא שׁוֹטֶה. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים בָּרְחוֹב וּמִדְבָּרִים בְּקוֹל עִם עַצְמָם. זֶה סוּג אֶחָד שֶׁל שְׁטוּת. וְיֵשׁ שְׁטוּת חִיּוּבִית. שְׁטוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה. פְּרִיצָה שֶׁל הַגְּבוּלוֹת הָאִישִׁיִּים שֶׁלָּנוּ, הִתְעַלּוּת מֵעַל הַמַּחְסוֹמִים הַטִּבְעִיִּים וְהַ'נּוֹרְמָלִיִּים' שֶׁלָּנוּ, הִיא שְׁטוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה.
יֵשׁ אֶחָד שֶׁרָגִיל לָתֵת בְּכָל יוֹם מַטְבֵּעַ אֶחָד לִצְדָקָה. בִּשְׁבִילוֹ, לָתֵת שְׁנֵי מַטְבְּעוֹת לִצְדָקָה בְּיוֹם אֶחָד זוֹהִי שְׁטוּת. יֵשׁ אֶחָד שֶׁלֹּא מַצְלִיחַ לְהִתְרַכֵּז בַּתְּפִלָּה. בִּשְׁבִילוֹ, לְכַוֵּן קֶטַע שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה זוֹהִי שְׁטוּת. וְלֹא לִשְׁכֹּחַ כַּמּוּבָן אֶת הַשְּׁטוּת הֲכִי חֲשׁוּבָה, אוֹתָהּ הִדְגִּים לָנוּ הָרַבִּי בְּעַצְמוֹ: לִהְיוֹת 'מְשֻׁגָּעִים' עַל מָשִׁיחַ...
(ע"פ לקו"ש ח"א ע' 166)
