השבוע קוראים בתורה את פרשת יתרו, הפרשה הגדולה של מתן תורה.   

למה לא לגנוב?  כי אלוקים ציווה "לא תגנוב".

למה לא לרצוח?  כי ה' אמר: "לא תרצח".

למה לשמור אמונים לבן הזוג?   נכון, גם את זה כי אלוקים ציווה.  

שבע שנים בפונה לימדו אותי לדקלם שאלה זהה: מי צריך ציווי אלוקי?  מי צריך תורה? למה לא לתת ללב להנחות אותך... למה לא לזרום עם מה שהלב אומר ...

יהיו גם שיאמרו: אדם משכיל יכול להבין לבד מה טוב ונכון.

האמנם? האם אפשרי מוסר אנושי בלי ציווי אלוקי? ובמילים אחרות: האם ניתן להפריד את ה"לא תרצח" ואת ה"לא תגנוב" מהדיברה "אנוכי ה' אלוקיך" ולתת אותן לבינת אנוש?  

מסתבר, שממש לא. קודם כל, "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי). כל אדם אוהב, רואה  קודם כל את עצמו, האהבה הזו יכולה לבלבל אותו גם עד כדי שיפרש לעצמו דברים הפוך על הפוך. כשהוא נוגע בדבר הוא יכול לפרש אפילו גניבה, אפילו רצח – כמצווה, כדבר הנכון לעשות. שים אצבע קטנה על העין. כולה אצבע קטנה, ואתה כבר 'לא רואה ממטר' את העולם כולו.

למה? האצבע קטנה- קטנה, אבל קרובה אליך...

אגב, מחשבה הכי קצרה על הסובבים אותך- בקטן, ועל ההיסטוריה האנושית בגדול, תבהיר לך מהר מאוד ששכל והשכלה מעולם לא נתנו אנשים יפים באמת (צריכים להזכיר למישהו את גרמניה של מלחמת העולם השניה?).

ועוד דבר. נניח שהשכל מחייב אותך לא לקחת אקדח ולרצוח. האם השכל יחייב אותך, שה'הסתלבטות' שלך על יואל אתמול בלילה, ששמה אותך ממש במרכז המסיבה, היתה בעצם רצח? כן, גם ה'ירידה' לפני שבוע על חמוטל. "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים" מגדירה את זה התורה האלוקית...  

במילים קצרות: גם מצוות מובנות בשכל צריך שיהיה מודגש בהן  היסוד האלוקי ולא רק בינת אנוש, כי: 1. השכל האנושי מושפע מה"אני" ואז כל המוסר יכול להתעוות... 2. כי ההבנה האנושית לא מגיעה ולא נוגעת בערכים "דקים" יותר.

במתן תורה קבלנו מצד אחד דיברה גדולה רוחנית כמו "אנוכי ה' אלוקיך" וקבלנו גם "לא תרצח -לא תגנוב- לא תנאף...". וזה בא לאמר לנו, שה"אנוכי" – הציווי האלוקי הוא הוא הסיבה והכח הגורם לכל הערכים החברתיים, גם אם הם מובנים בשכל אנושי.    

אבל כאן נוסיף עוד "מכה " לסיום. מתן תורה בא ללמד אותנו, שגם אם נצליח לקיים מצוות שכליות מתוך מחויבות להבנה אנושית, הרי גם אז, המטרה של אדם עלי אדמות היא להתחבר אל האלוקי ולחבר את העולם אל האלוקי על ידי קיום מצוות הבורא. בקבלה קוראים לזה "חיבור מטה ומעלה".  

אתה מתקשה להבין את זה, ברוך? כנראה שאתה צריך ללכת לאיזה שיעור חסידות (יוגה או מדיטציה או טאי צ'י כבר בטח למדת, אז אולי...).

(באדיבות חב"ד הודו)