תִּסְלְחוּ לִי אִם הַכְּתָב שֶׁלִּי לֹא בָּרוּר, וְהָאוֹתִיּוֹת מִתְעַקְּמוֹת לְכָל הַכִּוּוּנִים. הַיָּדַיִם שֶׁלִּי עֲדַיִן רוֹעֲדוֹת מִמַּאֲמָץ. הָיִיתִי מֻכְרָח לְהַשְׁלִים אֶת הַמִּכְסָה הַיּוֹמִית, אַחֶרֶת, הָיִיתִי סוֹפֵג הַצְלָפוֹת מַגְלֵב שֶׁהָיוּ מַשְׁאִירוֹת בִּי סִימָנִים לְכָל הַחַיִּים... 

 
הָעֵינַיִם שֶׁלִּי נֶעֱצָמוֹת. אֲנִי מֻכְרָח לָלֶכֶת לִישֹׁן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי כֹּחַ לְמָחָר. 

 
יוֹם רִאשׁוֹן, 21:10. 

 
לַשְּׁכֵנִים מוּלֵנוּ נוֹלַד בֵּן, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא שָׂמַח וְלֹא אִחֵל לָהֶם מַזָּל טוֹב. הַיֶּלֶד הָיָה בָּרִיא וְשָׁלֵם, עִם פָּנִים מְתוּקוֹת וְחִיּוּךְ מַלְאָכִי. אֲבָל הוּא לֹא הֶחְזִיק מַעֲמָד הַרְבֵּה זְמַן. הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ נִסּוּ לְהַחְבִּיא אוֹתוֹ, אֲבָל הַבֶּכִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָעוֹלָל הַפָּעוֹט, הִסְגִּיר מִיָּד אֶת מְקוֹם הַמַּחְבּוֹא. הַמִּצְרִים הָאַכְזָרִיִּים, חָטְפוּ אֶת הַתִּינוֹק חֲסַר הַיֶּשַׁע, וְהִטְבִּיעוּ אוֹתוֹ בַּיְּאוֹר. 

 
יוֹם רִאשׁוֹן, 21:00. 

 
צְרָחוֹת שֶׁל יֶלֶד קָטָן נִשְׁמְעוּ לְעֵת עֶרֶב בְּאֵזוֹר הָעֲבוֹדָה. "מָה עוֹשֶׂה כָּאן תִּינוֹק?" תָּמְהוּ הָעֲבָדִים. "הַאִם גַּם אוֹתוֹ יְאַלְּצוּ הַמִּצְרִים לְהָכִין לְבֵנִים?" עָקַבְתִּי בְּעֵינַי אַחֲרֵי הַמִּצְרִי הָאוֹחֵז בַּתִּינוֹק, וּבְמֹחִי נֶחְרַת מַרְאֶה מְזַעְזֵעַ שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח כָּל יָמַי. חָלָל קָטָן הָיָה פָּעוּר בַּחוֹמָה, שֶׁאֶת בְּנִיָּתָהּ לֹא הִסְפִּיקוּ הָעֲבָדִים הַמְּעֻנִּים לְהַשְׁלִים. הַמִּצְרִי קֵרֵב אֶת הַפָּעוֹט אֶל הַמְּרֻוָּח שֶׁנּוֹצַר וְ... מִצְטַעֵר, אֲנִי לֹא יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ. 

 
יוֹם רִאשׁוֹן, 21:20. 

 
אַתֶּם בְּוַדַּאי מִתְפַּלְּאִים מַדּוּעַ אֲנִי כּוֹתֵב לָכֶם דַּוְקָא בִּימֵי רִאשׁוֹן. 

 
הָעִנְיָן הוּא, שֶׁכָּל יוֹם בּוֹ אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בַּמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, נֶחְשָׁב מִבְּחִינָתֵנוּ כַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, בּוֹ יָרַדְנוּ לְגָלוּת. מָאתַיִם שָׁנָה אֲנַחְנוּ כָּאן, וְכָל יוֹם נִדְמֶה בְּעֵינֵינוּ כְּאִלּוּ זֶה עַתָּה הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד הַנּוֹרָא. אֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁלִימִים עִם הַמַּצָּב, וְלֹא מְסֻגָּלִים לְהִתְרַגֵּל לַזְּוָעוֹת הַמִּתְרַחֲשׁוֹת כָּאן. מְקוֹמֵנוּ הָאֲמִתִּי הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִבְטִיחַ בִּנְבוּאָה שֶׁהַגְּאֻלָּה מַגִּיעָה. כֻּלָּנוּ מַאֲמִינִים לִדְבָרָיו, וּבְטוּחִים שֶׁהַנְּבוּאָה תִּתְמַמֵּשׁ בְּקָרוֹב מְאוֹד. 

 
אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁגַּם אַתֶּם לֹא מַשְׁלִימִים עִם הַמַּצָּב בּוֹ אַתֶּם נִמְצָאִים. גַּם אַתֶּם, כָּמוֹנוּ, מְבִינִים שֶׁהַגָּלוּת לֹא מַתְאִימָה לָכֶם. אֵין לִי סָפֵק, שֶׁגַּם אַתֶּם בּוֹטְחִים וּמַאֲמִינִים בְּדִבְרֵי נְבִיא הַדּוֹר שֶׁהַגְּאֻלָּה כְּבָר כָּאן! 

 
יוֹם רִאשׁוֹן (לַגְּאֻלָּה), 8:00. 

 
אֲנִי מֻכְרָח לָזוּז עַכְשָׁו. אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים... לְהִתְרָאוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ! 

 
(ע"פ סה"ש תשנ"א ח"א ע' 244)