שמות החודש בתנ"ך נקרא חודש זה בשם חודש טבת, כאשר עפ"י מניינו הסידורי מתחילת השנה (תשרי) הוא החודש הרביעי. ומניסן הוא העשירי.
השמות השונים שיש לחודש, מבטאים את היבטים שונים של מהותו, כפי הידוע אשר שמו של דבר, "אשר יקראו לו בלשון הקודש", מבטא את תוכנו ומהותו ואף מכיל הוראות בעבודת ה' המיוחדות לחודש זה .
לגבי שמות החדשים, אשר כדברי חז"ל "עלו בידם מבבל" , מציין הרבי שליט"א מלך המשיח שאומנם "נזכר במפרשים שכל שמות החודשים אינם שמות בלשון הקודש אלא לשון כשדיים (שמות פרסיים ). אבל יחד עם זאת מדגיש "אין הכוונה ששמות אלו התחדשו בבבל, כי שמות אלו היו כבר מקודם לכן, ואדרבא, "מקורם ושרשם בלשון הקודש" , אלא ששכחום כו', ואח"כ "עלו עמהם מבבל".
חודש העשירי הוא חודש טבת וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ: (מגילת אסתר ב, טז)
העשירי רומז לשלימות הגאולה השייכות לגאולה העתידה מרומזת גם בתוכנו של הזמן של עשרה בטבת:
חודש טבת הוא חודש העשירי ("חודש העשירי הוא חודש טבת" ) למנין החדשים מחודש ניסן ("חודש של גאולה" ), ובחודש העשירי עצמו ביום העשירי, עשירי שבעשירי - "העשירי יהי' קודש" - שרומז על השלימות של הגאולה העתידה שבה תהי' השלימות דעשר ("עלי עשור" , שירה עשירית , פרה העשירית ומנין העשירי , וכן בארץ ישראל - לא רק ארץ שבע אומות, אלא ארץ עשר אומות ).
זאת ועוד: חודש טבת (כולל ובמיוחד העשירי שבו) הוא "ירח" שהגוף נהנה מן הגוף" – שהגוף כביכול של למעלה, מהותו ועצמותו יתברך, נהנה (כביכול) מהגוף (דלמטה) של כל אחד ואחד מישראל , שמתייחס (בעיקר) על המעמד ומצב של לעתיד לבוא, שאז הנשמה ניזונית מן הגוף , ויתירה מזה, הנאת העצמות כביכול מן הגוף.
צירוף שם הוי' לחודש טבת – היה"ו מבואר בספרים הקדושים שי"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב צירופי שם הוי', דבכל חודש מאיר צירוף אחר של שם הוי' .
בספר משנת חסידים כתב אשר הצירוף של חודש טבת הוא ה' י' ה' ו'. ונרמז בסופי-תיבות בפסוק : להוי'ה אתי ונרוממה שמו.
מזל החודש בכל חודש ישנו ענין מיוחד – חידוש – השייך לחודש זה .. כמודגש גם בעניין י"ב מזלות שברקיע, כנגד י"ב חדשים, שלכל חודש וחודש יש מזל מיוחד וכו'.
מזלו של חודש טבת הוא גדי .
שבט החודש - זבולון
ידוע שי"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב השבטים, וע"פ סדר תולדותם.
הנה השבט השייך לחודש טבת, עפ"י סדר לידתם הוא שבט זבולון שענינו הוא בירור העולם.
ענינו של זבולון הוא – "זבולון לחוף ימים ישכון, ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של ישכר והם יושבים ועוסקים בתורה כו', שתורתו של ישכר על ידי זבולון הייתה".
זאת אומרת: ענינו של זבולון הוא - לצאת מד' אמות של תורה ותפלה (בית הכנסת ובית המדרש), ולהתעסק בעניני העולם. והכוונה בזה היא – "נותן לתוך פיו של ישכר", ועד שתורתו של ישכר על ידי זבולון היתה".
ענינו של שבט זבולון שזכה לעשירות מופלגה , - שמזה נמשכת עשירות מופלגה לכל אחד ואחד מישראל .
עניינו של חודש טבת
ענינו של חודש טבת - "ירח שהגוף נהנה מן הגוף" , שרומז על ההנאה דהגוף כביכול שלמעלה, יש האמיתי, מהגוף שלמטה, יש הנברא, היינו,שחודש טבת מורה על שלימות של בירור התחתון , שיש הנברא, תחתון שאין תחתון למטה ממנו, נעשה חד ממש עם יש האמיתי , שעי"ז נשלמת התאוה (נהנה) להיות לו יתברך דירה בתחתונים.
