בפרשת וישלח, אנו קוראים כיצד יעקב חוזר לבית אביו יצחק, לאחר היעדרות של עשרים ושתיים שנים. במשך שנים אלו, הוא נשא ארבע נשים ונולדו לו אחד עשרה בנים ובת, והוא נהיה עשיר גדול. עלינו לזכור כי מלכתחילה ברח יעקב מפני עשיו אחיו, וכעת הוא חוזר לפגוש אותו.
השבוע בפרשת וישלח, אנו קוראים כיצד יעקב חוזר לבית אביו יצחק, לאחר היעדרות של עשרים ושתיים שנים. במשך שנים אלו, הוא נשא ארבע נשים ונולדו לו אחד עשרה בנים ובת, והוא נהיה עשיר גדול. עלינו לזכור כי מלכתחילה ברח יעקב מפני עשיו אחיו, וכעת הוא חוזר לפגוש אותו.
בעליה הראשונה יעקב שולח שליחים לעשיו והם חוזרים ואומרים כי עשיו מתקרב ואיתו ארבע מאות איש, דבר שכמובן מבהיל את יעקב, שהחליט להתכונן לקראת המפגש בשלושה דרכים: תפילה, מתנות ומלחמה.
בעליה השניה, יעקב שולח מתנות חשובות לאחיו עשיו. אנו גם קוראים על מאבק בין יעקב לבין המלאך של עשיו, כאשר בסיום העליה השתנה שמו של יעקב לישראל.
בסיום העליה הקודמת, המלאך נגע בכף ירכו של יעקב וגרם לו צליעה. בעליה השלישית התורה מצווה אותנו שלא לאכול את גיד הנשה מחיות כשרות בעקבות אותה נגיעה של המלאך.
יעקב פוגש את עשיו ולמרבה הפליאה עשיו מנשק אותו. המדרש אומר כי עשיו בעצם רצה לנשוך את יעקב בצווארו אך התרחש נס והצוואה הפך לאבן שיש.
בעליה הרביעית אנו קוראים על על פגישתם של בני משפחתו של יעקב עם אנשי עשיו. שלוש מנשי יעקב הגיעו ליעקב עם ילדיהם, אך רחל ובנה יוסף הוחבאו מאחרי יעקב כדי שעשיו לא יחמוד את יופיה. לאחר הפגישה עשיו עזב בשלום ויעקב הבטיח שהוא יגיע בעתיד לפגוש אותו בהר שעיר, הבטחה שתתממש כאשר משיח יגיע במהרה בימינו.
בעליה החמישית יעקב ומשפחתו חונים ליד העיר שכם כאשר דינה בת לאה יצאה להסתובב באזור, ונחטפה על ידי הנסיך של העיר, שרצה להתחתן איתה. כאשר הגיע עם אביו ליעקב לבקש את רשות המשפחה לחתונה, ענו לו אחיה כי הדבר יתאפשר רק באם כל אנשי העיר יעברו ברית מילה והדבר אכן מתבצע במהירות.
ביום השלישי מהברית, כאשר הכאב הוא גדול ביותר, יצאו שמעון ולוי בני יעקב והרגו את כל הזכרים והצילו את אחותם דינה. התורה אומרת שלמרות הכל יצאו משפחת יעקב מהמקום בלי מלחמה כיון שהיתה פחד אלוקים על הגויים. התורה משתמשת בלשון "ויהי חתת אלוקים", כאשר המילה חת"ת הינה גם ראשי התיבות של שלושה ספרים חשובים: חומש, תהלים ותניא.
בעליה השישית, רחל אימנו נפטרת במהלך לידת בנה השני שנקרא על ידי אביו: בנימין. יעקב קובר אותה בבית לחם, למרות רצונות לקבור אותה במערת המכפלה, אך הוא קבר אותה על הדרך ביציאה מירושלים, כדי שכאשר ייצאו בגלות מירושלים, יעברו ליד מקום קבורתה, והיא תעורר רחמים עליהם - כפי שאכן התרחש.
בסיום העליה השישית ובתחילה העליה השביעית התורה מספר על תולדות משפחת עשיו.