בתיבת נוח התחולל אחד הניסים המופלאים בהיסטוריה: בזמן המבול שהו בתיבה כל בעלי החיים יחד במשך שנה תמימה ולא הזיקו זה לזה. ממש מעין מה שכתוב על אחרית הימים: "וגר זאב עם כבש".
 
אמנם בעלי החיים שבתיבה לא חיו במחיצה אחת ממש. נוח בנה את התיבה מחולקת למדורים קטנטנים וכל בעל חיים חי בתאו ובמדורו. אך מוכרחים לומר שחל שינוי עמוק בטבע הטורפים והם היו סובלניים שלא כהרגלם, כי אחרת הם לא היו מחזיקים מעמד כל אחד בתאו הצפוף במשך שנה תמימה מבלי להתפרץ בדורסנות.
 
רש"י לא מתייחס באופן מיוחד לנס מופלא זה. הסיבה לכך היא כי הוא כבר מציין שרק בעלי חיים "מובחרים" נכנסו לתיבה: "אותן שדבקו במיניהם ולא השחיתו דרכם". הוא גם מזכיר כי כל כניסתם לתיבה הייתה ניסית: אל התיבה הגיעו מאליהם כל מיני בעלי החיים, ומתוכם היא קלטה רק את מי שהיו ראויים להיכנס אליה. מובן אפוא כי מדובר בבעלי חיים 'איכותיים' במיוחד, כך שלא פלא כי הסתגלו לאורח חיים שונה ממה שהם רגילים.
 
למעשה, גם בין העמים שרר בעבר שלום אמיתי. היה זמן בזמן שלמה המלך, שנקרא על שם השלום שהיה בעולם בימיו.
 
העובדה שהשלום אינו חידוש מוחלט – הן בין העמים והן בין בעלי החיים – מקלה עלינו את המשימה להביא את הגאולה האמיתית והשלמה, בה ישרור שלום אמיתי ומושלם בכל היקום. כי קל יותר לשחזר מצב מאשר ליצור מצב שלא היה מעולם.
 
כעת, בתקופה הסמוכה ממש לגאולה, ישנה כמיהה אוניברסאלית לשלום. אולם שלום אמיתי ומושלם יופיע בפועל אך ורק רק בגאולה השלמה.