עֵינֵיהֶם שֶׁל מֵאוֹת צוֹפִים הָיוּ מְרֻתָּקוֹת אֶל הַכַּדּוּר. שַׁאֲגוֹת עִידוּד וְזַעַם הִתְעָרְבוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, בּוֹלְעוֹת אֶת קְרִיאַת הַמְּאַמֵּן הַנּוֹאֶשֶׁת. שְׁנִיָּה גּוֹרָלִית חָלְפָה. הַמְּאַמֵּן תָּלַשׁ אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ מֵרֹב תִּסְכּוּל וְזַעַם, אַךְ מֵעֵבֶר לְכָךְ לֹא הָיָה לְאֵל יָדוֹ לַעֲשׂוֹת. הוּא נֶאֱלַץ לַעֲמֹד מִן הַצַּד וּלְהֵישִׁיר מַבָּט אֶל הַכִּשָּׁלוֹן הַמֻּשְׁלָם הָעוֹמֵד לְהִתְחוֹלֵל לְנֶגֶד עֵינָיו. גּוֹרַל הַקְּבוּצָה נָתוּן בְּרַגְלוֹ שֶׁל שַׂחְקָן אֶחָד, שֶׁלֹּא מַמָּשׁ מוּכָן לְבַצֵּעַ אֶת הָעֲבוֹדָה...
עֵינֵיהֶם שֶׁל מֵאוֹת צוֹפִים הָיוּ מְרֻתָּקוֹת אֶל הַכַּדּוּר. שַׁאֲגוֹת עִידוּד וְזַעַם הִתְעָרְבוּ אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, בּוֹלְעוֹת אֶת קְרִיאַת הַמְּאַמֵּן הַנּוֹאֶשֶׁת.
שְׁנִיָּה גּוֹרָלִית חָלְפָה.
הַמְּאַמֵּן תָּלַשׁ אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ מֵרֹב תִּסְכּוּל וְזַעַם, אַךְ מֵעֵבֶר לְכָךְ לֹא הָיָה לְאֵל יָדוֹ לַעֲשׂוֹת. הוּא נֶאֱלַץ לַעֲמֹד מִן הַצַּד וּלְהֵישִׁיר מַבָּט אֶל הַכִּשָּׁלוֹן הַמֻּשְׁלָם הָעוֹמֵד לְהִתְחוֹלֵל לְנֶגֶד עֵינָיו. גּוֹרַל הַקְּבוּצָה נָתוּן בְּרַגְלוֹ שֶׁל שַׂחְקָן אֶחָד, שֶׁלֹּא מַמָּשׁ מוּכָן לְבַצֵּעַ אֶת הָעֲבוֹדָה...
אָדָם עָמַד עִם הַכַּדּוּר וְעֵינָיו תָּעוּ לַצְּדָדִים בְּחֹסֶר אוֹנִים. מִשְׂחַק הַכַּדּוּרֶגֶל עָמַד חָמֵשׁ שְׁנִיּוֹת לִפְנֵי סִיּוּמוֹ. שְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת עָמְדוּ בְּתֵיקוּ שְׁתַּיִם. רַק נְקֻדָּה אַחַת מַפְרִידָה בֵּין קְבוּצָתוֹ שֶׁל אָדָם לְבֵין גְּבִיעַ הַנִּצָּחוֹן הַנִּכְסָף שֶׁל אַלִּיפוּת הַנֹּעַר בְּכַדּוּרֶגֶל. נְקֻדָּה אַחַת.
אָדָם לֹא הֵבִין כֵּיצַד נִקְלַע לַסִּיטוּאַצְיָה הָאֲיֻמָּה הַזּוֹ. הוּא בִּכְלָל שַׂחְקַן הֲגָנָה. הוּא מִצְטַיֵּן בִּמְסִירוֹת מְדֻיָּקוֹת שֶׁל הַכַּדּוּר לְשַׂחְקָנִים אֲחֵרִים. הוּא מֵעוֹלָם לֹא רָץ עִם הַכַּדּוּר לְבַדּוֹ. הוּא מֻמְחֶה בְּלָתֵת לַאֲחֵרִים לְבַצֵּעַ אֶת הַתַּפְקִיד הַזֶּה. מַדּוּעַ הוּא נִמְצָא לְבַדּוֹ עִם הַכַּדּוּר שְׁלוֹשָׁה מֶטְרִים לִפְנֵי שַׁעַר הַקְּבוּצָה הַיְּרִיבָה? מַדּוּעַ כָּל הַשַּׂחְקָנִים מֵאָחוֹר? מַדּוּעַ אֵין לוֹ לְמִי לִמְסֹר אֶת הַכַּדּוּר?
שְׁנִיָּה נוֹסֶפֶת חָלְפָה.
"אָ-דָ-ם!!!" זָעֲקוּ מֵאוֹת צוֹפִים. שְׁנִיָּה נוֹסֶפֶת חָלְפָה. "לְמָה אַתָּה מְחַכֶּה? תַּבְקִיעַ כְּבָר..." רַגְלוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהָיְתָה נְעוּלָה עַל הַכַּדּוּר, הֵחֵלָּה לְהִתְרוֹמֵם בְּהִלּוּךְ אִטִּי...
***
גַּם אַתֶּם מִזְדַּהִים עִם אָדָם? גַּם אַתֶּם לֹא מַצְלִיחִים לְהִתְמוֹדֵד עִם מַטָּלוֹת? גַּם אַתֶּם מַעֲדִיפִים לִמְסֹר אֶת כַּדּוּר הָאַחֲרָיוּת לְיָדַיִם אֲחֵרוֹת?
הָיֹה הָיָה אָדָם אַחֵר.
כְּשֶׁאוֹתוֹ אָדָם הִגִּיעַ לָעוֹלָם הוּא הָיָה לְבַד. לֹא הָיָה לוֹ לְמִי לְגַלְגֵּל אֶת הַכַּדּוּר. הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חִכָּה לוֹ שֶׁיְּבַצֵּעַ
אֶת תַּפְקִידוֹ, וִירוֹמֵם אֶת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ לִשְׁלֵמוּת נִכְסֶפֶת.
רֹאשׁ הַשָּׁנָה, יוֹם בְּרִיאָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, נוֹתֵן לְכֻלָּנוּ תִּזְכֹּרֶת. "אַתָּה," קוֹרֵא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, "צֶאֱצָא יָשִׁיר שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. רְאֵה אֶת עַצְמְךָ כְּמוֹ אָדָם שֶׁנִּבְרָא יְחִידִי בָּעוֹלָם. זְכֹר כִּי מַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁלְּךָ יָכֹל לְהַכְרִיעַ אֶת הַכַּף. אַל תְּגַלְגֵּל אֶת הָאַחֲרָיוּת עַל מִישֶׁהוּ אַחֵר. הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מְחַכֶּה לְךָ."
מְעֻבָּד ע"פ לקו"ש ח"ט ע' 479