לשם כך אנו מבקשים לעורר את נקודת ההתקשרות העמוקה שבין עם ישראל לאלוקים, שהיא למעלה מהמקום שבו מעשינו יכולים לפגוע. זה מה שאנו אומרים בראש השנה לפני התקיעות: "יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב סלה". 

 
בחירה אמיתית אין לה סיבות ונימוקים, כי אם יש סיבה להעדפת האחד ממשנהו, אין כאן בחירה חופשית באמת. רק במצב ששני הדברים שווים לגמרי בעיני הבוחר יכולה להתקיים בחירה חופשית אמיתית. 

 
איך אנו מבקשים אפוא שאלוקים יבחר בעם ישראל, והלוא אין להשוות כלל וכלל את הקשר שבין אלוקים לעם ישראל לקשר שלו עם אומות העולם?! לכאורה אין כאן מקום לבחירה, שכן ברור לגמרי שאלוקים רוצה בישראל, הלומדים את תורתו ומקיימים את מצוותיו. מה יש כאן לבחור?! 

 
אלא הקשר שבין עם ישראל לאלוקים, הקשור בתורה ומצוות, מגיע רק לנקודה שבה מעשי האדם תופסים מקום. אך יש נקודה שבה מעשי הנבראים אינם תופסים מקום כלל וכלל. על הדרגה הזאת נאמר: "כַּחשֵׁכה – כָּאורה", כי החושך והאור שווים שם לגמרי. בדרגה הזאת אומר אלוקים: "הלוא אח עשיו ליעקב" – שניהם שווים כביכול. 

 
וזו בקשתנו, שבאותה דרגה עליונה, שבה אין "סיבות" להעדפת עם ישראל מעמים אחרים – "יבחר... את גאון יעקב". אנו מבקשים שאלוקים יבחר בנו, אף שאין שום סיבה ונימוק לבחירה הזאת. ממילא מובן שגם החיסרון שהיה בעבודת השנה שעברה אינו פוגע בבחירתו המחודשת של אלוקים בעם ישראל. 

 
אם כן, לשם מה יש צורך בעבודת התשובה של חודש אלול, והלוא הבחירה של אלוקים בעם ישראל אינה תלויה כלל וכלל במעשינו ובדרגתנו? התשובה היא, שאמנם הבחירה עצמה אינה תלויה במעשינו, אבל כדי שהבחירה הזאת תהיה גלויה ולא נסתרת, צריך להסיר את הדברים המעלימים ומסתירים, וזאת עושים על ידי התשובה. 

 
עתה יובנו דברי חז"ל שקודם ראש השנה כבר בטוחים בני ישראל בניצחונם בדין: "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים... לפי שיודעים שאלוקים עושה להם ניסים". מניין לנו הביטחון הזה, שנזכה בדין? אלא שבראש השנה מתגלית הבחירה של אלוקים בעם ישראל, שלמעלה מכל חשבונות, והיא אינה תלויה במעשינו. איננו צריכים ליצור דבר חדש, אלא רק להסיר את ההסתרים ולגלות את הבחירה הקיימת. לכן אנו בטוחים שנזכה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בבני, חיי ומזוני רוויחי.