שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
ראש-השנה הוא יום ההכרה במלכות האלוקית. זהו אפוא העיתוי המתאים להכרה גם במלכות המשיח, שהיא ביטוי צרוף של המלכות האלוקית
כז אלול התש"ע (06.09.2010)
תחולתו של ראש-השנה בימים חמישי ושישי יוצרת רצף של שלושה ימים קדושים: יומיים ראש-השנה ויום השבת. ביהדות, דבר שחוזר על עצמו שלוש פעמים מקבל מעמד של חזקה. כלומר, הוא נחשב למציאות איתנה וברת-קיימא. לפיכך, כאשר פותחים את השנה ברצף משולש של קדושה, מובטחת לנו שנה של קדושה איתנה וברת-קיימא.
כדי להבין את מהות הקדושה של ראש-השנה, עלינו לדעת מה בעצם מתרחש ביום זה. מסתבר, כי בכל שנה חוזר על עצמו בראש-השנה תהליך שארע בראש-השנה הראשון, לפני 5770 שנה.
היה זה היום השישי לבריאה. העולם נברא כמעט במלואו – שמים, ארץ, ים, יבשה, צמחים, כוכבים, בעלי-חיים – אבל העיקר היה עדיין חסר. עוד לא נברא אדם ולא היה מי שיכיר כראוי במי שברא את הכול וימליך אותו כמלך העולם.
לאדם הראשון הייתה יכולת לשוחח עם כל אחד מהנבראים – מהחי, מהצומח ואף מהדומם. ואכן, מיד ביום שנברא הוא פנה למערכות היקום והזמין את הכול: "בואו נשתחווה נכרעה, נברכה לפני השם עושנו". הבה נשתחווה ונכרע ברך לפני מי שעשה אותנו ונמליכהו למלך העולם.
*
זוהי בעצם מהותו של ראש-השנה – יום של המלכה. ראש-השנה לבריאה נקבע לפי היום השישי לבריאה ולא היום הראשון, משום שהיום השישי היה יום ההמלכה, וההמלכה היא תכלית הבריאה.
בכל שנה מחדש, אנו שבים בראש-השנה וממליכים על עצמנו את הקדוש-ברוך-הוא למלך. לכן המוטיב המובהק ביותר בתפילות ראש-השנה הוא מלכות. לכן גם מצוות היום בתרועת השופר. מריעים לכבודו של מלך מלכי המלכים.
בכל שנה מאציל הקדוש-ברוך-הוא על העולם מימד רוחני חדש של מלכותו האלוקית, כך שבכל שנה יש לקבלת המלכות מצדנו משמעות רוחנית חדשה. ובשנה שנפתחת עם חזקה של קדושה, כמו השנה, אנו יודעים כי מצפה לנו חיבור חזק ומיוחד עם המלכות האלוקית.
*
האם הקדוש-ברוך-הוא זקוק להמלכה שלנו? – בעצם, אנו אלה שזקוקים לכך, כדי שנשוב ונפנים למה נבראנו ובשירותו של מי אנחנו חיים וקיימים. אולם במובן מסוים גם הבורא כביכול זקוק לכך, כי רק כך מושגת המטרה שלשמה הוא ברא את העולם.
מטרת הבריאה היא להגיע למצב בו כל בני האנושות וכל הנבראים יכירו בוודאות מוחלטת בריבונותו הבלעדית של הקדוש-ברוך-הוא, וההכרה הזו צריכה לבוא מצדנו. כדי שמלך ייקרא מלך, הוא צריך שיהיה מי שיכיר במלכותו. אחרת, לא יכולה להיות לו מלכות, כי "אין מלך בלא עם".
כאשר אנחנו מקבלים על עצמנו את מלכותו בראש כל שנה, אנו מקרבים את עצמנו אל המצב האידיאלי בו תהיה מלכותו גלויה וניכרת. מצב זה יחול בגאולה האמיתית והשלמה, עת תיכון בעולם מלכות שתהווה ביטוי צרוף של המלכות האלוקית עלי אדמות – זוהי מלכותו של מלך המשיח. בכל פעם שאנו מקבלים על עצמנו את המלכות האלוקית – אנו מקדמים את עצמנו בשלב נוסף לקראת הכינון הנכסף של מלכות המשיח.
גם מלכות המשיח זקוקה להכרת העם. בדיוק כמו שמלכותו של הקדוש-ברוך-הוא זקוקה לכך. לפיכך, ראש-השנה – יום ההכתרה האלוקי – הוא יום מתאים מאין כמוהו לקבל גם את עול מלכותו של מלך המשיח. הרבי מליובאוויטש הוא מי שיתגלה לעין כול כמלך המשיח, כפי שמוכח מדבריו, וראש-השנה הוא עיתוי ראוי במיוחד להכריז 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' ובכך לקבל על עצמנו את מלכותו.
והשנה – מלכות שיש לה חזקה, איתנה וברת-קיימא.
שנה טובה ומתוקה, שנה של גאולה אמיתית ושלמה.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il