מתוצאות מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון עולה כי השפה בה משתמש האדם ברגע נתון – יכולה לעצב את מחשבותיו. ממצאי המחקר התפרסמו במגזין המדעי Psychological Science. המחקר מצא שאסוציאציות חיוביות של ערבים כלפי בני עמם נחלשו כאשר הם דיברו בשפה העברית. הנבדקים היו סטודנטים ערבים בעלי אזרחות של מדינת ישראל השולטים בשתי השפות על בוריין.
 
המחקר השתמש במטלת מחשב הנקראת 'מבחן האסוציאציות הסמויות'. זוהי דרך לגלות כוונה תת-הכרתית, (שורש ומקור המחשבות) על-ידי בחינת חשיבה אוטומאטית שאיננה מניחה לנבחן זמן לחשוב על השאלות. והמסקנה: "השפה בה אנו מדברים יכולה לשנות את החשיבה שלנו על הזולת".
 
מזה שנים רבות מחפשים החוקרים את יסודות השפה האנושית, ובלי הרבה הצלחה. האמת המוחלטת היא כי לעשרות-אלפי השפות ההסכמיות והניבים השונים בהם משתמשים כיום בני האדם – יש "שפת-אם" משותפת, ממנה הסתעפו והשתלשלו כולן. שפה זו איננה אנושית במקורה, ומה שאנו בני האדם מסוגלים לקלוט ממנה – הוא חלק קטן מאוד מאין סוף ביטוייה.
 
זוהי לשון הקודש, "שפתו" של הקדוש-ברוך-הוא. כ"ב אותיותיה מבטאות עשרים ושניים כוחות אלוקיים יסודיים, שבצירופים שונים בוראים ויוצרים (מבטאים) מציאויות (מילים) שונות. המילים בלשון הקודש המופיעות בתורה מתארות את התייחסותו של הבורא לבריאה, וממילא – גם בוראות אותה. וכמו שכתוב בפרקי אבות: "בעשרה מאמרות נברא העולם".
 
עשר האמירות אלו הן עשרה כוחות יסודיים שגם ממשיכים להעניק לבריאה את קיומה בכל רגע-מחדש. הבנה נכונה של שפת-הקודש היא הדרך היחידה בעזרתה ניתן להתייחס נכון אל המציאות כפי שהיא באמת, בשורשה היסודי.
 
(אם כי, אין הכוונה שיש עניין לשוחח דווקא בלשון הקודש. אדרבה, יהודים במשך הדורות השתמשו דווקא בניבים ייחודיים שיצרו לעצמם משפות אחרות, כמו אידיש ולאדינו, במטרה להכניס קדושה גם לשפות החולין ולהשתמש בהן להבנה נכונה של שפת הקודש)
 
לעתיד לבוא תחזור האנושות כולה להכיר במעלתה של שפת-האם, לשון הקודש. וכמו שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם ולעובדו שכם אחד" (צפניה ג, ט). כבר עתה ניתן לעזור למגמה זו להתממש מהר יותר – על-ידי מימוש האפשרות הפנטסטית שהואיל הבורא להעניק לנו: ללמוד בחיבור היסודי של לשון-הקודש – בתורה (גם כשהיא מתורגמת – כראוי – לשפות אחרות). וכמו שכתוב: "והגית בו יומם ולילה".