מה זה בשבילך ראש השנה?

תפוח בדבש, ארוחה כבדה משפחתית, או אולי כמה זקנים ממלמלים בבית כנסת?

יום ששי לפנות ערב. שמש זורחת על עולם חדש "מהניילונים". מים זכים בנהרות, יערות עד, אין ספור חיות בר, ואוזון בלי אף חור. אקולוגיה מושלמת של היום השישי לבריאת העולם. אין מה לדבר, ממש גן עדן.

אידיליה? עדיין לא.

המטרה היא (כמו מילות התפילה של ראש השנה): "וידע כל פָעול כי אתה פעלתו". מי יעשה זאת?

אז נברא האדם. ומיד כשנברא, הוא קרא לדומם, לצומח ולחי ואמר:

"בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו"!

זהו ראש השנה הראשון בהיסטוריה. ביום זה הומלך ה' למלך על ידי האדם והבריאה.

בקבלה מוסבר, כי בכל ראש שנה, נבראים מחדש השמים והארץ, בדיוק כמו ביום הראשון לבריאה.

ובכל ראש שנה, אנחנו, כמו האדם הראשון, צריכים להמליך את ה' למלך עלינו ועל הבריאה.

ה"הכתרה" הזו, המיוחדת, בתפילות ובתקיעת השופר, נותנת לנו תוקף לקבל מלכות אלוקים באופן מואר יותר בכל השנה.

וכשחיות חדשה יורדת להחיות את כל העולמות. זהו הזמן להתחדשות פנימית רוחנית גם אצלנו: התחייבות מחודשת, התעוררות מחודשת.

איך אפשר להגיע לאותה הרגשה כמו אדם הראשון? איך נגיע לפסגה, לאותה הרגשה של הכרת הבורא, ונוכל להעלות את עצמנו ואת הבריאה למדרגה גבוהה יותר?

זהו, שיש בנו כוחות מיוחדים, רק צריכים לגלות אותם, עד שנגיע כולנו ליעוד: "ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה!" (מתפילת ר"ה).

(באדיבות: Chabad of India)