שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
למרות שתקיעות השופר בראש השנה הן מצוות עשה מהתורה, שלא הוסבר טעמה, יש המנסים למצוא רמזים לתת הסברים אפשריים. רבינו סעדיה גאון הזכיר עשרה טעמים הקשורים למצוות שופר
יב אלול התש"ע (22.08.2010)
למרות שתקיעות השופר בראש השנה הן מצוות עשה מהתורה, שלא הוסבר טעמה, יש המנסים למצוא רמזים לתת הסברים אפשריים.
רבינו סעדיה גאון הזכיר עשרה טעמים הקשורים למצוות שופר. ואלה הם:
א. היום תחילת הבריאה שבו ברא הקב"ה את העולם ומלך עליו, ותקיעת השופר היא דרך קבלת מלכות, כי כך עושים למלכים, תוקעים ומריעים לפניהם להודיע את תחילת מלכותם. וכך נאמר: "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'" (תהילים, צ"ח).
ב. ראש השנה הוא יום הראשון לעשרת ימי תשובה, ותוקעים בשופר, להכריז ולהזהיר שכל הרוצה לשוב - ישוב, ואם לא אל יקרא תגר (אל יתלונן).
ג. להזכיר מעמד הר סיני שנאמר בו: "וקול שופר חזק מאד" (שמות, י"ט), ונקבל על עצמנו מה שקיבלו אבותינו - "נעשה ונשמע".
ה. להעלות זיכרון חורבן בית המקדש וקול תרועת מלחמות האויבים, כמו שנאמר: "כי קול שופר שמעה נפשי, תרועת מלחמה" (ירמיהו, ד'), ונבקש מאת ה', על בנין בית המקדש.
ו. להזכירנו עקידת יצחק, שמסר נפשו לשמים, וכן אנחנו נמסור נפשנו על קדושת שמו. ויעלה זיכרוננו לפניו לטובה.
ז. שנירא ונחרד ונשבור עצמנו לפני הבורא, כי כך טבע השופר מרעיד ומחריד, כנאמר: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס, ג').
ח. להזכיר יום הדין הגדול ולירא ממנו, שנאמר: "קרוב יום ה' הגדול, קרוב ומהר מאוד קול יום ה'... יום שופר ותרועה" (צפניה, א').
ט. להזכירנו קיבוץ נדחי ישראל, ולהתאוות אליו שנאמר: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור" וכו' (ישעיה, כ"ג).