מֹשֶׁה מַצִּיב לִפְנֵי הָעָם "בְּרָכָה" וּ"קְלָלָה". הוּא גַּם מַזְכִּיר אֶת הַמַּעֲמָד שֶׁיִּתְקַיֵּם בְּהַגִּיעָם לָאָרֶץ, עַל הַר גְרִזִּים תִּנָּתֵן הַבְּרָכָה כְּשָׂכָר עַל שְׁמִירַת מִצְווֹת, וְעַל הַר עֵיבָל – תִּנָּתֵן הַקְּלָלָה כְּעֹנֶשׁ עַל הֲפָרָתָן.

כַּאֲשֶׁר יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ יֻתַּר לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת אַךְ וְרַק בִּמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ. בָּשָׂר שֶׁאֵינֶנּוּ קָרְבָּן, נִתָּן יִהְיֶה לֶאֱכֹל בְּכָל מָקוֹם.

בַּהֶמְשֵׁךְ מְפֹרָטִים הַחוֹבוֹת וְהָאִסּוּרִים בְּבוֹאָם לָאָרֶץ, עֲבוֹדַת הָאֵ-ל בִּמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן מֻזְכָּרִים אִסּוּרִים מְיֻחָדִים כְּמוֹ לֹא לִשְׁמֹעַ לִנְבִיאֵי שֶׁקֶר, וְלַאֲחֵרִים הַמְּנַסִּים לְהָסִית הָעָם מִדֶּרֶךְ ה'.

מֹשֶׁה מְצַוֶּה עַל דִּינֵי "עִיר הַנִּדַּחַת" – עִיר שֶׁאֲנָשֶׁיהָ פָּנוּ לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים.

מֹשֶׁה מוֹנֶה אֶת הַחַיּוֹת הַמֻּתָּרוֹת וְהָאֲסוּרוֹת בַּאֲכִילָה, וּמְצַוֶּה עַל דִּינֵי מַעַשְׂרוֹת, שְׁמִיטָה, עֶבֶד עִבְרִי, וַעֲלִיָּה לָרֶגֶל בִּשְׁלֹשֶׁת מוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה.