ראה אנכי נתן לכם לפניכם (דברים יא,כו)

פרשתנו פרשת 'ראה' נפתחת באחד היסודות העיקריים של דת-ישראל - עיקרון הבחירה. הקב"ה פונה לעם ישראל ואומר לו: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה - אשר תשמעו... והקללה - אם לא תשמעו וגו'".

כמה ביטויים בפסוק זה דורשים הסבר. השימוש בביטוי "אנוכי" ("ראה אנוכי נותן וגו'") מבטא בדרך-כלל ברכה ושפע נשגבים ביותר. למשל, עשרת הדיברות נפתחים במילים "אנוכי ה' אלוקיך". גם המילה "נותן" יש בה מובן של ברכה, כמאמר חז"ל: "הנותן - בעין יפה נותן". לאור זאת יש להבין, איך יכולים ביטויים אלה, שמבטאים ברכה ושפע, להתקשר לנתינת הברכה והקללה? איך ייתכן שמ"אנוכי" תבוא קללה, ואיך אפשר להגדיר את הקללה כ'מתנה' שהקב"ה "נותן" לנו?

למה יש רע?

כדי להבין זאת עלינו להעמיק מעט בסיבת נתינת הברכה והקללה, או במילים אחרות, בתכלית קיומם של הטוב והרע. לא אחת אנו שואלים את עצמנו, נוכח ההתמודדות המתמדת בין הטוב לרע, לשם מה בכלל ברא הקב"ה את הרע? למה בכלל הוא יצר מציאות שעומדת בניגוד לטוב, שנלחמת בו, שמקשה עלינו לעשות את הטוב והישר?

התשובה היא, שהרע קיים כדי לאפשר את קיומה של 'בחירה חופשית'. לו היה קיים בעולם רק טוב ולא היו לאדם שום נטיות ואפשרויות לעשות רע, לא היה בוחר בטוב בבחירתו החופשית, אלא היה נאלץ לעשות טוב, בהעדר ברירה אחרת. כדי שתהיה בחירה, יש צורך בשתי דרכים, בטוב וברע, שאז יכול האדם לבחור את דרכו בבחירה חופשית.

ערך הבחירה

חשיבותה של הבחירה בחיי האדם היא עצומה. היא מעיקרי מעלותיו של האדם, והיא גם זו, המקנה לו בעצם את הזכות האמיתית - על שכרו לעתיד לבוא (או על עונשו, אם בחר ר"ל - להרע...).

כל היצורים האחרים בעולם נבראו כשהם אינם בעלי בחירה חופשית באמת, אף אם נראים כך מאוד. התנהגותם היא פועל יוצא של טבעם ותכונותיהם (באינסטינקט, המובנה ומולד בהם – כמעין "אוטומט"...).

מי מהם, שנברא טוב תמיד יהיה ויעשה טוב ומי להיפך. היצור היחידי, שגם אם נולד טוב או רע תמיד יוכל להשתנות ואף "להתהפך" מטיבעו – יהא זה האדם וביחוד היהודי - בעל הבחירה החופשית השלימה ובכל תחום...  (זה, אגב, מה שיעניק משמעות אמיתית לעבודתו בעולם, שלא נעשתה "אוטומטית" וכ"במשיכת חוטים" ע"י הבורא...)      
 
היצור היחיד בעולם (לא רק בעולם הזה, אלא גם בעולמות בכלל, שכן גם מלאכים ושרפים אינם בעלי בחירה) שיש לו   כוח של בחירה חופשית אמיתית - הוא האדם.

כל עניין השכר והעונש מבוסס על הבחירה. אם אין בחירה - אין מקום לשכר ואין הצדקה לעונש. בעלי-חיים אינם מקבלים שכר על מעשים 'טובים' ואינם נענשים על מעשים 'רעים', כי אין הם בוחרים את מעשיהם. רק האדם זכאי לשכר על מעשיו הטובים וראוי לעונש על מעשיו הרעים, וזאת בגלל שיש לו בחירה ומעשיו נזקפים לזכותו או לחובתו.

ה"קללה"- ברכה

קיומו של הרע אינו אפוא לרעת האדם אלא להפך - זו הברכה הגדולה שהקב"ה נתן לו בהעמידו לפניו את אפשרות הבחירה. לולא הרע, לא היה האדם יכול לבחור בין טוב ובין רע. רק הודות לעובדה שהרע קיים יש לאדם אפשרות לגבור עליו  ולבחור בטוב. את הכוח, אגב, להתגבר על היצרים ולבחור בטוב ובחיים, נותנת רק התורה הקדושה וחוכמתה, שכשמה כך היא - "עוז ותושיה"...  

דבר זה רומז לנו הקב"ה במילים "אנוכי" ו"נותן". הוא מאותת לנו, כי הרע לא בא לעמוד לנגדנו ולהפריע לנו, אלא אדרבה, הוא נועד לטובתנו, כדי שתהיה לנו בחירה חופשית וכדי שנלך בדרך הטוב מתוך בחירה ורצון חופשי. ידיעה זו גם נותנת לנו כוח שלא לפחד מהרע, שכן אנו יודעים כי כל ייעודו וכל מטרת קיומו היא רק כדי שנוכל לבחור בטוב, ומכאן, שאין לרע שום מציאות משל עצמו וכל תפקידו אינו אלא רק לאפשר את הבחירה בטוב. לזַכותנו. לכבוד שבת הגאולה..