על פי הקבלה והחסידות, יש לכל אחד מאיתנו בהמה אישית - ה'נפש הבהמית', שמככבת לצד הנפש האלוקית. גם אם יהודי מתנהג לפי התורה, "דוס" מוחלט, עדיין יש מצב שהוא יהיה "בהמה טמאה". כדי שתהיה טהורה, יש צורך בסימנים.
האם המימד הפיזי - חומרי של העולם הוא רע? האם צריך להתנזר ולהמנע ממנו?
על פי היהדות ממש לא. אבל...
בפרשת השבוע "ראה" כתובים סימנים, שרק בהמה, שיש לה אותם כשרה לאכילה. הסימנים הם "מפריסה פרסה ושוסעת שסע" (בעלת פרסה והפרסה מחולקת) ו"מעלה גרה" (המזון שאוכלת עולה לעיכול חוזר).
על פי הקבלה והחסידות, יש לכל אחד מאיתנו בהמה אישית - ה'נפש הבהמית', שמככבת לצד הנפש האלוקית. גם אם יהודי מתנהג לפי התורה, "דוס" מוחלט, עדיין יש מצב שהוא יהיה "בהמה טמאה". הרמב"ן מגדיר את זה : "נבל - ברשות התורה"...
הרבי מלובביץ' מלך המשיח מלמד בשיחתו על הצורך בכוח אבחנה פנימי, לדעת שה'בהמה' שלך היא "בהמה טהורה".
הסימנים הפיזיים המזהים בהמה טהורה מתאימים גם לעבודה הפנימית של זיהוי הבהמה האישית, שלא תהיה "בהמה טמאה".
מה זה בהמה?
כמה שהיא בהמה, רגל זה רגל והיא על הארץ וראש זה ראש והוא למעלה...
כך גם בהנהגה נכונה של יהודי,
את כח המעשה ('רגל') תניח בענינים חומריים, אבל את כוחותיך הרוחניים (ה'ראש') תשאיר מחוץ לזה...
תעשה כסף, אבל את ה'ראש', תשמור למעלה...
הרבי שלום בער מלובביץ' אמר פעם ליהודי רוחני מאוד שנכנס חזק לעסק של ערדליים:
רגליים בערדליים ראיתי, אבל ראש בערדליים?!
הסימן הראשון של הבהמה הטהורה הוא "מפרסת פרסה" - הרגל אמנם דורכת על הארץ, אתה אמנם מתעסק בענינים ארציים, אבל מבחינה פנימית אתה שם איזה מחיצה, פרסה.
ובפרסה הזו יש גם שסע, כי ביהדות אין הפרדה בין גשם לרוח: גם בגשם, גם בארציות, חייב לחדור אור אלוקי.
איך אומר את זה אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד?
"גם בעניני ארץ לא יפרדו מאחד האמת".
והסימן האחרון הוא "מעלה גרה" - אתה עוסק בדבר ארצי, או קיי, אבל תלעס את זה שוב, תחשוב שוב מה ואיך לעשות.
ככה יש מצב לעשות גם מבהמה – מהענינים הפיזיים של העולם - מצב של טהרה.
(באדיבות:
חב"ד הודו)
