"יוּוו, אֵיזֶה יְבֵשִׁים אַתֶּם," רָטַן אֲבִישַׁי לְעֵבֶר חֲבֵרָיו שֶׁלִּקְּקוּ בְּשִׁעְמוּם אֶת מַקֵּל הָאַרְטִיק, "בּוֹאוּ נֵצֵא, נַעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ."
כִּתְרוּפָה לִבְעָיַת הַיֹּבֶשׁ הֶחָמוּר הַפּוֹקֵד אֶת חֲבֵרָיו, הִצִּיעַ אֲבִישַׁי שַׁיִט בְּעַכּוֹ. הַהַצָּעָה הַקְּרִירָה הִתְקַבְּלָה בִּבְרָכָה.
"אֲנִי לֹא עוֹלֶה עַל הַסִּירָה הַזֹּאת," הִצְהִיר גָּדִי חַד מַשְׁמָעִית, "הִיא רְעוּעָה וּמְיֻשֶּׁנֶת... מֵילָא אַתֶּם, יוֹדְעִים לִשְׂחוֹת, אֲבָל אֲנִי מַעֲדִיף לְהַשְׁקִיף עַל הַגַּלִּים מִלְּמַעְלָה, הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַחְקֹר מִקָּרוֹב קַרְקָעִית הַיָּם הַתִּיכוֹן. זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי...
אַחַר דִּיּוּנִים מְמֻשָּׁכִים, שֶׁכָּלְלוּ הַפְעָלַת לַחַץ חֶבְרָתִי בִּלְתִּי מָתוּן, לָבַשׁ גַּם גָּדִי חֲלִיפַת הַצָּלָה, וְעָלָה עִם כֻּלָּם אֶל הַסִּירָה.
עַד הַיּוֹם זוֹכֵר גָּדִי אֶת הַשַּׁיִט בַּיָּם הַתִּיכוֹן.
הוּא צָוַח בְּרִגּוּשׁ כַּאֲשֶׁר הַסִּירָה הֶעְפִּילָה בִּמְהִירוּת עַל גַּל גָּבוֹהַּ, שָׁר שִׁירִים, נִסָּה לָדוּג דָּגִים תּוֹעִים, וְנֶהֱנָה מִכָּל רֶגַע.
סוֹף דָּבָר, הַיּוֹם גָּדִי מֵשִׁיט סִירַת מָנוֹעַ מְהִירָה בְּחוֹפֵי עַכּוֹ. אִם תְּזַהוּ אוֹתוֹ, תַּזְכִּירוּ לוֹ כַּמָּה פָּחַד לַעֲלוֹת עַל הַסִּירָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה...
וְעַכְשָׁו, אוֹתוֹ סִפּוּר מִזָּוִית שׁוֹנָה.
"יוּווו, אֵיזֶה יָבֵשׁ אַתָּה," רָטַן גָּדִי לְעַצְמוֹ, "קוּם תֵּצֵא, תַּעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ..." גָּדִי מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא חַיָּב תְּרוּפָה לְמַכַּת הַיֹּבֶשׁ הַנּוֹרָאָה הַפּוֹקֶדֶת אוֹתוֹ. כֵּן, הוּא אוֹמֵר 'מוֹדֶה אֲנִי' בַּבֹּקֶר, מִתְפַּלֵּל, וַאֲפִלּוּ לוֹמֵד שִׁעוּר יוֹמִי קָבוּעַ. אֲבָל מַה לַּעֲשׂוֹת, הַדְּבָרִים הֵחֵלּוּ לְהֵעָשׂוֹת בְּצוּרָה יְבֵשָׁה לְמַדַּי, חַסְרַת חַיּוּת. "אֲנִי חַיָּב לְהִתְרַעֲנֵן." הֶחְלִיט גָּדִי.
גָּדִי שׁוֹבֵר אֶת הַשִּׁגְרָה וְיוֹצֵא אֶל הַיָּם. הַיְּצִיאָה אֶל הַיָּם מִבְּחִינָה רוּחָנִית, מְסַמֶּלֶת אֶת הַהִתְרַעַנְנוּת, אֶת פְּרִיצַת הַשִּׁגְרָה הַשּׁוֹחֶקֶת, וְהַכְנָסַת מַשַּׁב מֶרֶץ אוֹתוֹ יְנַצֵּל גָּדִי לַעֲשִׂיַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים.
אַךְ הַיָּם יָכֹל לִהְיוֹת מַפְחִיד וּמְסֻכָּן. בְּעֵת זַעַם, מְסֻגָּל הַיָּם לְהַטְבִּיעַ אֶת כָּל הַנִּקְרֶה בְּדַרְכּוֹ. לְגָדִי יֵשׁ קְשָׁיִים, נִסְיוֹנוֹת וּפִתּוּיִים שֶׁמְּנַסִּים 'לְהַטְבִּיעַ' אֶת נִשְׁמָתוֹ וּלְכַבּוֹת אֶת אֵשׁ הָאַהֲבָה הַלּוֹהֶטֶת בֵּינוֹ לְבֵין בּוֹרְאוֹ.
כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִפִּגְעֵי הַיָּם הָרוּחָנִי, נִכְנַס גָּדִי לִסְפִינָה. הַסְּפִינָה הַחֲזָקָה וְהַבְּטוּחָה, הִיא הַתּוֹרָה. בְּאֶמְצָעוּתָהּ, מוּגָן גָּדִי מִפְּנֵי הַפִּתּוּיִים שֶׁמְּאַיְּמִים עָלָיו. סוֹף דָּבָר, הַיּוֹם גָּדִי מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת עֲמֻקָּה. מְקַיֵּם מִצְווֹת בְּחַיּוּת וּבְשִׂמְחָה. גָּדִי לֹא נוֹתֵן לַשִּׁגְרָה לְיַבֵּשׁ אוֹתוֹ. הוּא גַּם לֹא נוֹתֵן לַקְּשָׁיִים לְהַטְבִּיעַ אוֹתוֹ. הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹמֶרֶת עָלָיו, וּבְאֶמְצָעוּתָהּ הוּא מְנַוֵּט אֶת דַּרְכּוֹ לְחַיִּים מְלֵאִים הֲנָאָה וְסִפּוּק.