הם לבושים חגיגי (בלבן), מתוחים נרגשים אך העיקר שמחים מאוד ביום שמחתם – חגיגת קבלת החומש בבית הכנסת הגדול ברמת השרון. זה קורה אחת לשנה בדרך כלל, חודש אחרי שעם ישראל כולו חוגג את (סיום ו)התחלת הקריאה בספר התורה מחדש. והם מגיעים כאמור לערב שכולו רק שלהם מלווים בהורים בסבא וסבתא יחד עם המורה והמנהלת והפעם לא אל בית הספר כי אם אל בית הכנסת, שם מחכה להם חגיגה של ממש.

שולחנות ערוכים אך עוד לפני כן בית הכנסת מואר כולו והוא פנוי ומיועד הפעם אך ורק להם ולטקס שלהם בלבד.

כמידי שנה מקבל אותם הרב בוטמן שליח הרבי ורב חב"ד בעיר בדברי תורה וברכה משולבים בהסבר על בית הכנסת והתפילות הנערכות בו, על ההבדל שבין הסידור לחומש, ובין החזן לקהל. על הדומה והשונה שבין בתי הכנסת אך בעיקר על הדומה  כמו: 'כותל המזרח' וארון הקודש שבו, על העובדה שבכל בתי הכנסת בארץ ואפי' בעולם מכוונות התפילות אל (ועל) ירושלים.

ההסברים קולחים, הצלילים מתנגנים במקביל וקולות שירי ירושלים.. וקומץ א' או.. מתפזרים באויר ומוסיפים לאוירה.

מהסברים לחידודים, וכאן נדרשים הילדים להפגין את כוחם בידיעת החומשים השמות והמצוות העיקריות שבהם.

כמו למשל: על התודה הפותחת את היום (בעודנו במיטה) בתפילת מודה אני לפניך.. ועל הכלל הגדול בתורה ואהבת לרעך כמוך...

מכאן מוזמנים הילדים לריקוד משותף יחד עם ספרי התורה הנישאים בידי מס' אבות, סביב בימת בית הכנסת והשמחה גואה עם מחיאות הכפיים וקולות הזמרה עד לשמיים.