הרב יוסף-יצחק פבזנר, מנהל מערכת החינוך "סיני-ליובאוויטש" בפריז, היה אחד מתוך קבוצת ענק של שלוחי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, שהכניסו את מוסדותיהם בו זמנית לתנופת בנייה ופיתוח. היה זה לפני 24 שנים, בשנת תשמ"ט. הרבי הכריז על השנה כ"שנת הבניין", וביקש לבנות בניינים חדשים ולהרחיב מבנים קיימים, ציבוריים וגם פרטיים. הרבי הבטיח השתתפות של מאה דולר בכל תכנית בנייה שתתרקם, ורבים חשו כי זו עת רצון בה ניתנים כוחות שמימיים להצלחה.
 
הרב פבזנר החליט ללכת על גדול: לבנות קומפלקס ענק, שיכיל את כל מוסדות החינוך שתחתיו. כאשר היו בידיו התכניות, הוא הזמין אצל אומן מודל מדויק של המבנה המתוכנן, ויחד עם משלחת של תורמים נסע אל הרבי, כדי להגיש לו את הדגם.
 
הרבי נהנה מאוד למראה המודל והורה להעניק משמו מאה דולר לכל מי שתרם סכום נכבד. מעבר לכך, ליווה הרבי באופן מיוחד את פרויקט ההקמה, הן במתן עצות והן בתרומות כספיות ממשיות.
 
הבנייה התקדמה לשמחת הכול בקצב משביע רצון ובתוך כשנתיים כבר נחנך המבנה. כעבור כמה חודשים, היה זה בשלהי אדר-א' תשנ"ב, הגיע הרב פבזנר אל הרבי עם קבוצה גדולה של תורמים ועסקנים, בראשות אביו, רבה של קהילת חב"ד בצרפת, הרב הלל פבזנר (ז"ל). הפעם, כדי להעניק לרבי את מפתחות הבניין. היה זה בעיתוי מיוחד במינו – בחלוקת הדולרים לצדקה וברכה, האחרונה לפני האירוע המוחי שעבר על הרבי למחרת.
 
קבוצת התורמים והעסקנים הייתה גדולה והתפצלה לשניים. חלק עברו עם האב, הרב הלל פבזנר, וחלק – עם הבן, הרב יוסף-יצחק פבזנר. הענקת המפתח נעשתה בפועל על-ידי הרב פבזנר הבן. נרגש כולו, הגיש לרבי את המפתח באומרו: "אני מוסר לרבי את הבעלות על הבניין על כל מה שמשתייך אליו ונמצא בו".
 
הרבי לקח את המפתח בחיוך רחב ואמר בפנים מאירות: "להתחיל מיד בבניית בניין חדש!".
 
מספר הרב פבזנר: "יצאנו מלפני הרבי משתוממים כולנו, התורמים והעסקנים גם יחד. מדוע לא נותן לנו הרבי לנוח מעט על זרי הדפנה וליהנות לאחר עשייה מואצת של כמה שנים? ובכלל, לשם מה לבנות עוד בניין – הרי עדיין נותרו לנו קרוואנים ישנים, מהם התפנינו עם סיום הבנייה הנוכחית, כך שאפילו אם נוצף פתאום בתלמידים חדשים רבים, יהיה לנו מקום עבורם?! מה אפוא מסתתר מאחורי הוראת הרבי?
 
"חזרנו לצרפת מלאי תהיות, אך נחושים למלא את הוראת הרבי. מיד החלטתי להיפגש עם גורמים רשמיים בעירייה, לבקש שיקצו לנו שטח לבניית בניין נוסף. חיפשתי את הפקיד האחראי על הבנייה באזור והזמנתי אצלו פגישה. כאשר הצעתי לפניו את בקשתנו, הוא הביע רצון לבקר בבניין הקיים ולהתרשם מקרוב אחר פעילותנו.
 
"במהלך הסיור", מתאר הרב פבזנר, "שאלתי את הפקיד אם הוא אדם מאמין. הוא ענה בחיוב. העזתי להוסיף ולשאול: 'האם שמעת על הרבי מליובאוויטש?'.
 
"סיפרתי לו על הנסיעה שלנו לרבי, על הגשת המפתח המרגשת, ועל ההוראה המפתיעה שקיבלנו ממנו להקים לאלתר בניין נוסף. 'הרבי מכיר היטב את מוסדותינו', הטעמתי לפניו, 'ויודע מקיומם של הקרוואנים הישנים שהתפנו – ומכל מקום דרש שנבנה בנין חדש דווקא. לכן אנחנו זקוקים לעזרתך', תליתי בפקיד מבט רב משמעות.
 
"הפקיד הקשיב בעניין גובר לכל מילה שיצאה מפי. מסתבר שאכן הוא שמע על הרבי, אך זה עדיין לא הצדיק תגובה כה מפתיעה כפי שיצאה מפיו: 'הרבי שלך נביא!'.
 
"לא הבנתי לאן חותר האיש", מספר הרב פבזנר. "אל מה הוא מתכוון?".
 
התברר שקיימת תכנית סודית של העירייה לפינוי הקרוואנים, במסגרת הריסת רחוב שלם. מוזר היה לרב פבנזר לשמוע זאת, משום שהנוהל העירוני בפריז, כאשר מייעדים רחוב להריסה, הוא לבדוק מה גודל הפיצוי שכל דייר דורש על התפנותו, בטרם יוצאת ההחלטה אל הפועל.
 
הפקיד הסביר לרב פבזנר שהתכנית לא הוצאה אל הדיירים בגלל שהבחירות קרבות, וידיעה כזו עלולה להרע למפלגה השלטת. "אני סומך עליך שלא תגלה את הסוד. פשוט לא יכולתי להתאפק מלחשוף את הדברים בפניך, כדי שתראה עד כמה הרבי שלכם צדק כאשר הורה לכם לא להיסמך על הקרוואנים".
 
מסיים הרב פבזנר: "ברוך השם, בעקבות התכנית האמורה של העירייה, הצלחנו לקבל בקלות רישיון לבנייה חלופית. המעניין היה שלפועל, המפלגה השלטת נוצחה בבחירות ותכנית הפינוי לא יצאה לפועל. אבל רישיון הבניה כבר היה בידינו וכך יכולנו להקים מבנה נוסף, שנקרא 'היכל מנחם'.
 
"לכאורה, הקרוואנים נותרו על תלם ויכולנו לחשוב שלא היינו חייבים לבנות. אולם כאשר פרצה בתוך זמן קצר דליקה בקרוואנים והם נשרפו כליל, הבנו היטב מה היה קורה אילו הם לא היו ריקים"...