ט חשון התשע"ט (18.10.2018)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

"טל הבדולח" – טל התחייה
תהליך הטהרה המקובל מטומאת מת הוא באמצעות הזאה מ'מי חטאת' – מי מעיין שבהם מעורב אפר משריפת פרה אדומה. בלשון הזוהר מכונה התערובת הזו "שיורי טלא דבדולחא" – שאריות מטל הבדולח. 

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




החזיר יטהר
לעתיד לבוא תסור הטומאה מבעלי-החיים ומותר יהיה לאכול הכול. מסיבות שמוסברות בתורת הקבלה והחסידות, יהיה החזיר בעל-החיים הראשון שייטהר. השם 'חזיר' מרמז על כך שהוא עתיד לחזור ולהיטהר ראשון.



|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » חג סוכות


חודש של אחדות
מכתב כללי של הרבי מלך המשיח לחג הסוכות, המבאר את האחדות המודגשת בחגי תשרי, וההוראה מכך אלינו במשך השנה כולה.

יג תשרי התשע"א (21.09.2010)

ב"ה, י"ג תשרי אור לי"ד ערב חג הסוכות, ה'תשל"ז 
 
ברוקלין, נ.י.    
 
אל בני ובנות ישראל  
 
בכל מקום שהם 
 
ה' עליהם יחיו   
 
שלום וברכה!   
 
בבואנו מן היום הקדוש "אחת בשנה", סיומם וחותמם של עשרת ימי תשובה, ובעמדנו בערב חג הסכותו, זמן שמחתנו, החג שבו נפתחת המחצית השניה של חודש תשרי, ושהוא גם סיומם וחותמם של החגים של "החודש השביעי" –  
 
- מושג שנוסף למשמעותו הפשוטה כחודש שביעי למנין הוא גם "חודש של שובע" ("שביעי מלשון "שובע") החודש "המושבע בכל", בכל הדברים הטובים, הן בגשמיות והן ברוחניות, כהסבר חכמינו זכרונם לברכה –   
 
- ראוי להתעכב על משמעותם של הימים הבאים ביחס אל החלק הראשון של החודש, ולהסיק את המסקנה המתאימה.    כללית, חודש תשרי חלוק לשני חלקי-יסוד, השונים אחד מן השני אך יחד עם כך הם משלימים זה את זה ויוצרים חודש אחד ואחיד ככניסה והתחלה של השנה החדשה: 
 
החלק הראשון של החודש חדור בענין התשובה, יהודים שרויים בהלך-רוח של "יציאה" ממצבם הקיים להתרומם מעלה מעלה לכיוון של רוחניות (יתר) ואלקות.   
 
שהרי זה תוכנם הכללי של עשרת ימי תשובה, כפי שחז"ל מסבירים לגבי הציווי (וכן – הבקשה): "דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב", שהוא מתייחס לעשרת ימי תשובה. כך גם ארבעת הימים שלאחריהם עומדים תחת הרושם של תשובה, עד שרק היום החמשה עשר בחודש נקרא בשם "היום הראשון", כיום ראשון לחשבון חדש. 
 
החלק השני של חודש תשרי עומד בהשפעתו של הלך-רוח המופנה לכיוון של הבאת אלקות לעולם, על-ידי עשיית הדברים הגשמיים של העולם לענינים של קדושה ומצוות, ועד לדרגה המעוררת שמחה, שירה וריקודים. זו הרי הנקודה התמציתית של חג הסוכות, זמן שמחתנו: המצות מתבטאת בכך שאכילתו ושתייתו היום-יומית של האדם וכו' ייעשו בסוכה, האכילה הופכת למצוה, זכירת הנסים בשעת היציאה ממצרים, וכו'. 
 
במיוחד באה השמחה הזאת לידי ביטוי בארבעת המינים, שיש ליטול אותם החל ביום הראשון (פרט ליום השבת), כפי שהתורה אומרת: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר" (הפרי צריך להיות מהודר דווקא) יחד עם שלושה מינים נוספים, ולעשות מהם מצוה אחת, בצירוף ברכה: "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" ובשמחה של "ושמחתם לפני הוי' אלוקיכם". 
 
ושני הכיוונים האמורים של חודש תשרי, כפי שהם באופן של "ממטה למעלה" ו"ממעלה למטה", משלימים זה את זה ויוצרים יחידה אחת, כאמור לעיל. 

*** 
 
נוסף לכך ישנה נקודה עיקרית זהה בשני החלקים, הבאה גם כפתיחה לחודש וחודרת ומקיפה את כל עניני החודש. הכוונה לענין של אחדות יהודית. 
 
עוד לפני תחלת החודש, בשבת שלפני ראש-השנה, קוראים בתורה בציבור, לפני כל ישראל: "אתם נצבים היום כולכם לפני הוי' אלקיכם". יהודים מתייצבים איתן, כולם יחד: " כולכם – לאחדים כאחד", כ"קומה אחת שלימה". 
 
כך גם המחצית השניה של החודש נפתחת במצות סוכה, המקיפה ומאחדת את כל הנמצאים בסוכה, למגדול ועד קטן, במדה שוה עד שאומרים: "כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת". 
 
ביתר הדגשה מתבטא ענין האחדות שבעם ישראל במצות ארבעת המינים – האתרוג, הלולב, ההדסים והערבות – המשקפים, כידוע, את ארבעת הסוגים בישראל, למן אלה שיש להם "טעם" ו"ריח" (תורה ומצוות) עד לאלה שהם (לעת-עתה) בלי "טעם" ובלי "ריח". דווקא כאשר כל ארבעת המינים מתאחדים לחטיבה אחת – אפשר לקיים בהם את המצוה.
 
*** 
 
כבכל עניני התורה – כך גם בענינים האמורים ישנן הוראות רבות ורמזים רבים. אחת ההוראות הפשוטות והברורות ביותר מן האמור, הוראה הקשורה במעשה בפועל שהרי המעשה הוא העיקר, היא מצוה "ואהבת לרעך כמוך", וכפי שהדבר מוסבר במקומות רבים, פירוש הדבר – לאהוב יהודי, כל יהודי, כמו שהוא והיכן שהוא "כמוך", כמו אותך עצמך, כחלק ממך, כפי הדבר מוסבר בתלמוד הירושלמי שעלי לראות את השני כעצם מעצמי ובשר מבשרי, כגוף אחד ממש. 
 
ו"כמוך" גם במובן זה: כשם שלגבי האדם עצמו, למרות שהוא רואה את חסרונותיו שלו, הרי (מצד אהבת עצמו) "על כל פשעים תכסה אהבה", ולמרות חסרונותיו הוא משתדל לספק לעצמו את כל צרכיו בגשמיות וברוחניות, בהתאמצות הגדולה ביותר. והוא עושה זאת בחיוניות – כך צריך להיות גם היחס שלו ליהודי אחר. 
 
במיוחד לאחר שבאשר לחסרונותיו שלו יודע כל אחד את האמת, ואילו באשר לחסרונותיו של האחר הרי "אין אדם יודע מה בלבו של חברו", והוא עלול בקלות לטעות בחשבון ובהערכה. 
 
*** 
 
ויהי רצון שיהא "זמן שמחתנו" במלוא המדה, ובהתאם לתכליתו של כל חג הדורשת שתוכן החג ישפיע ויחיה את הימים הבאים לאחר החג – יהא כך גם לגבי זמן שמחתנו, שהשמחה תרומם ותחיה את כל ימי כל השנה, ובלשון הכתוב: "ואני אגיד לעולם (=אספר תמיד את נסי הקב"ה), אזמרה לאלוקי יעקב". 
 
בכבוד ובברכה לחג שמח 
 
מנחם שניאורסאהן



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter