ז כסלו התשע"ח (25.11.2017)


פייסבוק חבד בישראל אויטר חבד בישראל

קשה לזווגן כקריעת ים סוף
בני הזוג שונים במימדים הגלויים שלהם. הם איש ואשה השונים במהותם. הם לא אמורים לחשוב ולהרגיש את אותו הדבר. ההכרה במציאותם כשונה זהו חלק בלתי נפרד מפיתוחה של זוגיות נכונה. 

נשים מעניינות יותר
על מה שלושת אלפי נשים יכולות לדבר במשך חמישה ימים רצופים?

כתיבה לרבי
כל מה שרצית לדעת על הכתיבה לרבי באמצעות אגרות הקודש. לכניסה למדור

חבד בישראל
מחפש כתובת של בית חב"ד בעירך? גן חב"ד לילד באזורך? הגעת למקום הנכון! השתמש במנוע החיפוש של חב"ד בישראל

מאגר עצום על חגי ישראל
מאמרים, סיפורים, הלכות, שיעורים ועוד, מסודרים לפי חגי ומועדי ישראל - לכניסה למדור

מאות ניגונים להאזנה
בואו להינות ממאות ניגוני חב"ד, המבוצעים בידי מגוון תזמורות וזמרים. לכניסה למדור

אנציקלופדיה חב"דית
בואו להרחיב את ידיעותיכם על חסידות חב"ד, ערכים בחסידות, ניגוני חב"ד, ועוד אלפי ערכים נוספים באנציקלופדיה החב"דית. לכניסה

חת"ת רמב"ם
הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם. לכניסה למדור






» הרבי מלובביץ'

» גאולה ומשיח

» חב"ד בעולם

» חב"ד בישראל

» מדור התוכן

» השיעורים היומיים

» לוח שנה עברי

» זמני הדלקת נרות

» ניגוני חב"ד

» חדשות חב"ד

» וידאו

» מגזין

» פרשת השבוע

» חגי ומועדי ישראל

» המדור לילדים

» אנציקלופדיה חב"דית

» אודותנו

» חב"ד באינטרנט




כל רגע קריטי
כל השתדלות וכל פעולה של הפצת מעיינות החסידות מקרבת את ביאת המשיח. קשה לתאר עד כמה נורא כל רגע נוסף בגלות ועד כמה יקר כל רגע של הקדמת הגאולה. 


|
שתפו:  
חבד » חגי ומועדי ישראל » חודש אלול


לסלוח לה'
המשמעות העמוקה של "סליחות" בלשון רבים היא, שלצד הסליחה שאנו מבקשים מה', אנו צריכים גם לסלוח לו. אכן, הסליחה לה' היא המאפשרת לנו לבקש ממנו סליחה באמת, ומחזקת את החיבור שלנו אליו.

הרב יצחק גינזבורג
ג אלול התשע"ב (21.08.2012)

חב"ד
אחד הרמזים היפהפיים והמפורסמים של חודש אלול הוא ההופעה שלו בראשי התיבות של ביטוי האהבה משיר השירים: "אני לדודי ודודי לי". כששמים את אהבת ה' (הדוד) עם ישראל (הרעיה) בכותרת של חודש אלול, כל עבודת התשובה ואמירת הסליחות בחודש זה מקבלת משמעות חדשה ועמוקה. לא זו בלבד, אלא שההקשר של חודש אלול מעניק גם לפסוק עצמו פרשנות נוספת, המטמיעה אותו בעבודת התשובה והתפילה.

התמסרות ושייכות

הפירוש הפשוט שעולה על הדעת כשקוראים את הפסוק "אני לדודי ודודי לי" הוא שהכלה אומרת: אני מסורה לדודי ודודי מסור לי. כלומר, כל אהבתי ומסירותי נתונות לאהובי וגם הוא מגיב כלפי באהבה ובהתמסרות. ההבדל בין "אני אוהב את..." ל-"אני מסור ל..." הוא גדול מאד: 'סתם' אהבה יכולה להוותר שקועה ברגשותיו של האוהב, וגרוע מכך, מעורבת במניעיו האינטרסנטיים (מה שנקרא "אהבה שהיא תלויה בדבר"); התמסרות לעומת זאת היא ביטוי לאהבה טהורה, המרוכזת בנאהב לבדו ("אהבה שאינה תלויה בדבר").

אם רוצים לדייק יותר, האמירה "אני לדודי ודודי לי" אינה מבטאת רק פעולה של התמסרות אלא גםעובדה של שייכות. מתן תורה מכונה בשיר השירים "יום חתונתו", יום החתונה של הקדוש ברוך הוא ועם ישראל, ואחד החידושים של מתן תורה הוא מיסוד קשר האהבה וההתמסרות על ידי מעשה פומבי של התקשרות וקנין בין בני הזוג (כפתיחת הרמב"ם להלכות אישות, פ"א ה"א). הקידושין והנישואין הם מעשה קנין, משני כיוונים: האיש אומר לאשתו "הרי את מקודשת לי", ובמקביל הוא משתעבד ונקנה לה בחיובי הכתובה שלו כלפיה. ואם כן, "אני לדודי ודודי לי" פירושו, 'אני שייכת לדודי ודודי שייך לי'.

דומה כי האהבה הפעילה והמתמסרת היא מלאת עוצמה ורגש, מבטאת קשר חם וחי בין האוהבים, בעוד הקשר הקניני אינו אלא עובדה יבשה (ולעתים קצת מעיקה). אך למעשה, דווקא מיסוד הקשר הוא המאפשר לו להחזיק מעמד גם בתקופות של ירידה, ולמצוא מתוכו אפשרויות של שיקום והתחדשות. כשהרעיה אומרת "אני לדודי ודודי לי" במובן של שייכות, יתכן שמלווה לכך גם התנצלות: ראוי היה שאהיה יותר מסורה אליך, ושגם אתה תגלה יותר את מסירותך ואהבתך כלפי, אך בין כך ובין כך עובדה היא שיש בינינו קשר יציב ובר קיימא, ולאור זאת כדאי שנשקיע באהבה, נשקם אותה ונטפח אותה.

לאוירת התשובה של אלול, האמירה הזו מתאימה מאד: מחד היא מלאת בטחון בקשר הנצחי בין הקב"ה ועם ישראל, ומאידך היא מלאת התעוררות לחדש את הברית ולתקן גם את מה שקצת הוזנח והתקלקל בקשר במשך השנה.

כפרות מסוג אחר

כדי למקד עוד יותר את פירוש הפסוק להקשר ה'אלולי' של תשובה וסליחה נתבונן בסיפור חסידי מפורסם וחריף על הכפרות:

רבי אלימלך מליז'נסק שלח פעם את אחת מחסידיו לחזות באופן בו עורך כפרות יהודי פשוט, בעל בית מזיגה, באחד הכפרים.

בשעת לילה מאוחרת, לאחר שאחרוני השתיינים התפנו מביתו-חנותו, בקש היהודי מאשתו להביא לו מחברת המונחת במקום מסוים בבית. היא הביאה לו את המחברת, והוא החל לקרוא ממנה את כל חטאיו במשך השנה: 'ביום מסוים עשיתי כך, וביום אחר חטאתי בכך וכן הלאה'. משגמר לקרוא התמרמר בבכיות ואנחות היוצאות  מהלב: 'אוי, רבונו של עולם, הלא בשנה שעברה עשיתי תשובה והבטחתי להיות טוב וישר, ולא לשוב עוד לכסלה, ולבסוף מה עלתה לי? אני הלא מלא עונות וחטאים ופשעים'. וכך בכה ונאנח זמן רב מקירות לבו.

אחר כך פנה שוב לאשתו ובקש עוד מחברת המונחת בבית. מאותה מחברת הוא החל לקרוא: 'ביום פלוני הלכתי ליער להביא עצים והתנפלו עלי גוים ושברו את עצמותי, ביום פלוני מתה עלי בתי, ביום פלוני קרה לי אסון זה', וכך הלך וקרא את כל הצרות והפגעים שעברו עליו במשך השנה. ושוב בכה והתמרמר: 'אוי, רבונו של עולם, הלא בפירוש בקשתי ממך בשנה העברה שתתן לי שנת ברכה וחיים ושלום, ואני בטחתי בך והאמנתי שכך יהיה, ולבסוף מה עלתה לי?'.

משגמר לבכות אמר: 'הרי סוף סוף ערב יום הכפורים היום, וצריכים להתרצות ולהתפייס. נשתווה נא בינינו, רבונו של עולם, אתה לא חייב לי ואני לא חייב לך', ולקח את שתי המחברות, כרך אותן יחד, סבב אותן על ראשו שלש פעמים, ובכל פעם אמר: 'זאת חליפתי, זאת תמורתי, זאת כפרתי...' וזרק את המחברות החוצה.

לסלוח ולבקש סליחה

הסיפור החסידי המופלא הזה מדגיש את הישירות וההדדיות ביחסיו של היהודי הפשוט עם ה' (ובנקודה הפשוטה של הנפש, כל אחד מאתנו הוא יהודי פשוט): כשם שעלינו לבקש סליחה מבורא עולם, כך יש דברים בהם אנו חשים כי עליו לבקש סליחה מאתנו (וחכמינו אף משתמשים בביטויים המלמדים כי ה' מתחרט על שברא את היצר הרע, ואף אומר "הביאו עלי כפרה").

בהקשר של הפסוק "אני לדודי ודודי לי" אפשר לפרש: 'אני פונה בבקשת סליחה לדודי ודודי אומר סליחה לי'. דווקא מתוך הרגשת האהבה והשייכות לה' גוברת הרגישות לאותם דברים בהם לא היינו בסדר והאהבה לא באה לידי ביטוי. לכן, לצורך חידוש האהבה, אנו פונים בבקשת סליחה מה' ו'שומעים' כי גם הוא מצטער על הריחוק, מתחרט עליו ואף מבקש מאתנו סליחה. כך עושים "שלום בית" – אחד מבני הזוג מבקש סליחה והשני מגיב גם הוא בהתנצלות וברצון לתיקון.

אפשר ללכת צעד נוסף קדימה, שהרי אם יש כאן בקשת סליחה הדדית, יש כאן גם צורך בקבלת הבקשה הזו ובסליחה הדדית. לכן אפשר לפרש את ביטוי האהבה "אני לדודי ודודי לי" גם כך: 'אני סולחת לדודי ודודי סולח לי'. אם בפירוש הקודם ההתחלה מצדנו היתה בבקשת סליחה, כאן מתברר שעוד לפני שאנו מבקשים סליחה אנו מקדימים וסולחים לה'.

אם מגמת הסליחה היא חידוש האהבה, אז עצם הגישה שלנו אל בן הזוג היא – 'אני אוהב אותך באמת, בלי תנאי, ומוחל לך על כל מה שפגעת בי עד כה'. אם אנחנו לא נכונים לסלוח, מלכתחילה וללא תנאי, איך אנחנו יכולים לבקש סליחה?!

שני הפירושים הם בעצם שני צדדי הפנים שלנו כשאנו פונים אל ה' בחודש אלול: מצד אחד, צד החסד והאהבה, אנו פונים אל ה' מתוך חויה של התעוררות אהבה נקיה: 'לא משנה מה היה בינינו עד כה, אנחנו סולחים על כל שהפריע לנו וצער אותנו, ורק רוצים לחדש את האהבה'. את אותם הפנים שאנו מפנים אל ה' הוא מפנה אלינו, וסולח גם לנו ללא תנאי וללא בקשת סליחה. הצד השני, צד הגבורה והיראה, רגיש יותר לפגיעותינו בבן הזוג ומיצר עליהן, ולכן פונה מעומק הלב בבקשת סליחה. וגם כאן "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" ובן זוגנו האוהב, הקדוש ברוך הוא, פונה אלינו ומבקש גם הוא את סליחתנו.

זו המשמעות העמוקה של "סליחות" בלשון רבים – סליחה מאתנו אליו וסליחה ממנו אלינו. אלה סליחות שאינן בקשת מחילה רווית אימה אלא התעוררות לחידוש האהבה, כפתיחת אחד מפיוטי הסליחות היפהפיים של ערב ראש השנה: "אָנָּא עוֹרְרָה אַהֲבָתְךָ הַיְשָׁנָה, אֲשֶׁר אָהַבְתָּ לַעֲדַת מִי מָנָה, בְּכָל כִּנּוּי חִבָּה וְאַחְוָה וְרֵעוּת מְכֻנָּה".

שנזכה לחדש את האהבה הישנה ונזכה כולנו להכתב ולהחתם לשנה טובה ומתוקה!



שם:
כותרת:
תגובה:
כתוב את המספר לאימות:














אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il

חבד ירושלים
חבד תל אביב
חבד חיפה
חב"ד ראשון לציון
חב"ד פתח תקוה
חב"ד אשדוד
חבד נתניה
חבד באר שבע
חבד חולון
חב"ד בני ברק
תפילין
צדקה
שיעורי תורה
ספרי יהדות
מזוזות
זמני הדלקת נרות שבת
כשרות
טהרת המשפחה
חינוך יהודי
אהבת ישראל
חבד בעולם
חבד ניו יורק
חבד צרפת
חב"ד הודו
חבד תאילנד
חבד סין
חבד לונדון
חב"ד טורקיה
חבד יוון
חבד ברצלונה
הרבי מלובביץ'
וידאו מהרבי מליובאוויטש
אגרות קודש
תמונות של הרבי
הרבי מלך המשיח
מופתים הרבי מחב"ד
מפגשים עם הרבי מחבד
נבואות הרבי
הרבי והבבא סאלי
הנביא מקראון הייטס
ימות המשיח
בית המקדש
גאולה ומשיח
פסק דין: הרבי מלך המשיח
אליהו הנביא
תחיית המתים
סיפורי משיח וגאולה
הגאולה בעולם שלנו
משיח באקדמיה
זמן הגאולה
RSS
Facebook
Twitter