לא כל אבידה נמצאת. ישנן כאלה שלא חוזרות לבעליהן – כמו זו שמיד נספר עליה. אבל זו אבידה שבזכותה נולדה החזרה אחרת. ומעשה שהיה כך היה:
 
רונן גרידיש הוא בחור ישראלי שהתקדם יפה במשעולי היהדות בעזרת חסידי חב"ד. הגיע רגע בו הבשיל אצלו הרעיון לנסוע לניו יורק, אל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. "רק לשבועיים", אמר לעצמו.
 
אלא שהשבועיים הללו התארכו ונמתחו 'קצת' מעבר למצופה. רונן חזר לארץ לאחר שמונה חודשים תמימים (!) אותם בילה בחצר הרבי, בבית המדרש המפורסם שבברוקלין '770' (מספר הבית ברחוב 'איסטרן פרקווי' בו שוכן בית-המדרש). האווירה במקום פשוט הקסימה וכבשה את כל ישותו.
 
במשך כל ימות השבוע ישב רונן בבית המדרש והגה במקצועות התורה השונים. בימי שישי לקראת הצהריים יצא יחד עם בחורי הישיבה ל'מבצעים' – לזיכוי יהודים בהנחת תפילין ובמצוות נוספות.
 
אותו יום שישי היה עמוס במיוחד. רונן ועמיתו למסלול, אי שם במרחבי המטרופולין הענק, הספיקו להניח תפילין ליהודים רבים. כאשר חזר רונן למקום מגוריו הזמני סמוך לבית המדרש של הרבי, גילה לתדהמתו כי הארנק אינו עליו. כנראה, נשמט ממנו בדרך, או שמישהו 'השמיט' אותו ממנו...
 
הארנק הכיל מזומנים, כרטיסי אשראי ומסמכים נחוצים נוספים. ברגע הראשון, איבד רונן עשתונות. כיצד יתקיים בימים הבאים? איך יתמודד עם אובדן מסמכיו הנחוצים? הוא צנח על הכיסא הראשון שנקרה בדרכו והחל לעשות לעצמו סדר בראש.
 
הוא כבר הספיק ללמוד על המושג 'השגחה פרטית'. כלומר, הקדוש-ברוך-הוא משגיח על כל פרט שמתרחש בבריאה, במיוחד כשמדובר בפרט מחייו של יהודי. אם משמים דאגו שהארנק לא יישאר אצלו, בוודאי יש לכך סיבה.
 
כדי למנוע מעצמו נזקים נוספים, עליו להזדרז להתקשר לחברות האשראי ולבטל את הכרטיסים. מדובר בחברות ישראליות, ובישראל – שם השעון מקדים את זה שבניו-יורק בשבע שעות – כבר נכנסה השבת. עליו להמתין אפוא עד לאחר השבת. מעבר לכך, אין בידיו לעשות מאומה. "בעזרת השם – אסתדר", אמר לעצמו שוב ושוב, והחל בהכנות האחרונות לקראת השבת הקרבה. 
 
לאחר השבת, כאשר סיים רונן לדבר עם חברת האשראי, התקשר לסוכן הביטוח 'שלו'. ברשותו של רונן, בישראל, הייתה מכונית, שדמי הביטוח שלה שולמו באמצעות כרטיס אשראי. נדרש ממנו אפוא להסביר לסוכן הביטוח כי התשלום הקרוב יתמהמה מכיוון שהכרטיס בוטל, אך לא מפני שברצונו להפסיק את הביטוח.
 
מי שהרימה את הטלפון הייתה אשתו של סוכן הביטוח. הוא עצמו לא היה בבית באותה עת. "מהיכן אתה מדבר?", היא הסתקרנה לדעת. אולי בגלל רעשים ששמעה.
 
"מאמריקה", השיב קצרות.
 
"מה אתה אומר! איפה באמריקה?", הוסיפה להתעניין.
 
"ניו-יורק", סיפק רונן את המידע, לא מבין מדוע זה חשוב לה.
 
"כן, אבל איפה בניו יורק?", לא ויתרה האישה.
 
רונן די נדהם מה'חקירה' הלא צפויה. למרות זאת, הוא היה מנומס דיו והואיל לענות: "בברוקלין, בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש".
 
בו ברגע השתנה לגמרי כיוון השיחה. משהו בקולה של האישה נשבר והיא פרצה בבכי. "סליחה שאני מערבת אותך. אתה תתקשה להאמין למה שאספר לך כעת".
 
מסתבר כי היא ובעלה, סוכן הביטוח, מקיימים אורח חיים דתי. לאחרונה חלה הידרדרות רוחנית אצל בעלה והוא פזל ברצינות לאפשרות של שינוי בסגנון חייהם. היא ניסתה בכל כוחה להניאו מכוונותיו, אולם לא הצליחה.
 
ככל שנקף הזמן, התפתחה בה תחושה כי היחיד שיוכל לסייע לה בדרך זו או אחרת זהו הרבי מליובאוויטש. "העליתי במחשב תמונה של הרבי – ודיברתי אליו. ביקשתי ממנו ברכה. והנה אתה מתקשר כעת מבית מדרשו"...
 
רונן נרגש מאוד. הוא ביקש ממנה את שם בעלה ושם אמו, ובתוככי בית המדרש העלה על הכתב בקשה להתחזקות מחודשת של סוכן הביטוח בדרך התורה והמצוות. רונן הכניס את המכתב לתוך כרך 'איגרות קודש' – סדרת המכתבים של הרבי – וכאשר פתח את הספר מצא כי בעמודים החופפים למכתב שהכניס מופיעה התייחסות של הרבי לשיחה עם ה'משפיע', כפי שמכונה בחסידות חב"ד מדריך רוחני.
 
רונן החליט כי עליו לשוחח על כך עם ה'משפיע' שלו בישראל. משם התגלגלו הדברים במהירות: אותו 'משפיע' יזם קשר טלפוני עם סוכן הביטוח והציע לו ללמוד עמו יחד שיעור קבוע בחסידות. הסוכן נענה להצעה, והלימוד המשותף תרם לו רבות והעלה אותו חזרה על דרך המלך.
 
מסיים רונן את סיפורו: "כבר בשיחת הטלפון עם האישה, הייתה לי הרגשה כי הסיבה שאיבדתי את הארנק הייתה סוכן הביטוח. כאשר שמעתי לאן זה הוביל – הפכה ההרגשה לוודאית".