מוליכות-על היא תכונה המאפשרת לחומר להעביר דרכו זרמים חשמליים בהעדרה המוחלט של התנגדות החומר למעבר הזרם. הדבר מאפשר להעביר חשמל למרחקים גדולים ללא הפסד חשמל, ללא התחממותה של המערכת וממילא מתבטא בחיסכון גדול בדלק.
 
לאחרונה התגלתה תכונה נוספת שאפשר אולי לכנותה "בידוד-על". התכונה מתבטאת באבדן טוטאלי של יכולת החומר להוליך זרם חשמלי. למרבה הפלא – שתי התכונות מתרחשות בתנאים דומים מאוד: מדובר בטמפרטורות נמוכות מאוד (קרובות לאפס המוחלט) בהן מופעלים על החומרים שדות מגנטיים שהמעבר ביניהן עשוי להיות מהיר. סוג של דמיון וקירבה בין הפכים. מדהים להיווכח כי בנקודה מסוימת של טמפרטורה ומגנטיות, מתקיים שוויון בין מידת המוליכות של המבודד לבין מידת הבידוד של המוליך.
 
בעוד הפיזיקאים מנסים למצוא את הסיבה לדמיון הפרדוכסאלי בין ההפכים, מצביעים חכמינו זיכרונם לברכה על "זוגות" רוחניים רבים של "הפכים דומים". למשל: הצמד 'אוהב ואויב'. שתי המילים מורכבות כמעט מאותן אותיות, מאותם "חמרי גלם" רוחניים.
 
התופעה משקפת את העובדה שבנקודתם הפנימית ביותר – שווים כל הנבראים: הם כולם "נפגשים" בנקודת האלוקות שמהווה אותם. נכון לעכשיו יכולים להיות להם מופעים שונים לחלוטין זה מזה, ועד למה שנראה כהיפך הגמור, אך בהווייתם הראשונית ביותר הם כולם "מורכבים" מאותו "חומר גלם" אלוקי: דבר השם, המוכר לנו כעשרת המאמרות שבהן נברא העולם ("ויאמר אלוקים יהי אור" , "ויאמר אלוקים יהי רקיע" ועוד שמונה נוספים).
 
הכוח האלוקי ממשיך לברוא ולקיים את הכול בכל רגע מאין ואפס גמור, והוא הוא ממשותו האמיתית של כל מה שקיים, כולל גם מה שנראה לנו נכון לעתה כדברים שאין ביניהם שום דבר משותף.
 
אנו קרובים עתה מאוד לתקופה בה נתחיל לראות את הדברים אחרת. לראות אותם כפי שהם באמת: לא עוד נראה את המבדיל המפריד והשונה וההופכי – אלא את המשותף, המהותי הפנימי והאמיתי. הרובד האלוקי שבכל דבר יהפוך לגלוי, וממילא יאבד כל השאר את משמעותו. ערכם האמיתי של הנבראים יתגלה כדרגת הקרבה שלהם אל התכלית שייעד להם השם. האחדות האלוקית, שהיא היא תוכנם ומשמעותם האמיתית של ריבוי הנבראים תזרח מכל פינה ברחבי הקוסמוס. אז תתגלה לחלוטין מהותם האמיתית של הנבראים: היות כולם ביטויים שונים של אותו קדוש-ברוך-הוא האחד והיחיד, כמו שכתוב: "וראו כל בשר יחדיו כי פי השם דיבר".