שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
רבי יחיאל היה בנו של רבי שלמה הלפרין, תלמיד-־חכם וירא-שמים שהיה רב ראשי
בעיר סוקולוב. הוא היה מצאצאי המהרש״ל המפורסם, שהתיחס לרש״י, שהיה –
כידוע – מצאצאי רבי יוחנן הסנדלר, נין ונכד לרבן גמליאל הזקן. ● קווים לדמותו של בעל 'סדר הדורות'
שיחות לנוער
יא אייר התש"ע (25.04.2010)
רבי יחיאל בן שלמה הלפרין, שנמנה על גדולי דורו, ידוע יותר בכינויו ״סדר הדורות״ – על שם יצירתו המונומנטלית, המהווה ספר היסטוריה וביאוגרפיה של עם ישראל.
רבי יחיאל נולד בשנת ה׳ת״כ לבריאת העולם, או 1660 למספרם, ונפטר בשנת התק״ו (1746) במינסק שברוסיה. לא שנת הולדתו ולא שנת מותו ידועות לנו בדיוק היסטורי, כי המצבה שעמדה על קברו ואשר כללה פרטים אלה, שקעה במשך הזמן ופנקס הקהילה של מינסק אבד בעת מלחמת צרפת-רוסיה (1812). הוא הדין לגבי שנת הולדתו ופטירתו של בנו וממלא מקומו, רבי משה, שנקבר בקרבת מקום אל קבר אביו.
על חייו חפרטיים ידוע לנו מעט מזעיר. אנו יודעים כי היה תלמיד-חכם עצום, בקי בכל מקצועות התורה והקבלה. דבר זה מסתבר מיצירותיו המצויות בידנו. החיד״א המפורסם, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, מזכיר בספרו הביאוגרפי והביבליאוגרפי המפורסם ״שם הגדולים״ את רבי יחיאל הלפרין, הרב הראשי של מינסק ומפליג בשבחו לאמר: בחלק הדן בתקופת התנאים והאמוראים (בספר ״סדר הדורות״) מוכיח המחבר בקיאות גדולה בתלמוד ונראה כי ללמד נותו אין גבול וכל רז לא אניס לי. מי שבקי ביצירה זו (הכוונה ל״סדר הדורות״) ילמד לדעת כי התלמוד הבבלי, הירושלמי והמדרשים כאחד - כאילו מונחים בכיסו... הקדמתו הארוכה ובעלת התוכן והערותיו שהוא מצרף לחומר המלוקט הן מרשימות במיוחד...
רבי יחיאל היה בנו של רבי שלמה הלפרין, תלמיד-־חכם וירא-שמים שהיה רב ראשי בעיר סוקולוב. הוא היה מצאצאי המהרש״ל המפורסם, שהתיחס לרש״י, שהיה – כידוע – מצאצאי רבי יוחנן הסנדלר, נין ונכד לרבן גמליאל הזקן.
ב״סדר הדורות״ מצהיר המחבר כי ברשותו מגילת יוחסין, אשר בעזרתה הוא יכול להו כיח את גזע משפחתו עד דוד המלך עליו השלום.
״סדר הדורות״ מתחלק לשלושה חלקים. החלק הראשון - ״סדר ימות עולם״, מכיל מעין ״דו״ח״ כרונולוגי של המאורעות מאז בריאת העולם ועד זמנו של המחבר, כולל תולדות חייהם ורשימת יצירותיהם של המנהיגים היהודיים בכל הדורות.
החלק השני, ״סדר תנאים ואמוראים״, מכיל רשימה אלפאביתית של כל חכמי המשנה (תנאים) והתלמוד (אמוראים) ומביא ציטוטין ומובאות משני התלמודים והמדרשים.
החלק השלישי, ״סדר מחברים וסדר ספרים׳ נותן רשימה שמית של מחברים יהודיים מאז חתימת התלמוד ועד ימיו של המחבר, יחד עם יצירותיהם. כאן באה גם רשימה ביבליאוגרסית של כל יצירות הספרות הרבנית בתקופה הנידונה.
חלק זה כולל גם את ״תיקוני הש״ס׳׳, בו מתקן המחבר את שמותיהם של התנאים והאמוראים ששובשו במהדורות המודפסות השונות של הש״ס. חלק זה פורסם לאחר מותו של המחבר ומאז הוא הופיע בכמה וכמה מהדורות חדשות. תיקוני הש״ס שלו אף צורפו לש״ס המפורסם, הוצאת וילנה, החל משנת 1880.
מלבד ״סדר הדורות״ על שלושה חלקיו, שהוא יצירת חייו, חיבר רבי יחיאל הלפרין גם ספרים אחרים בתחומי הספרות הרבנית והקבלית, ביניהם ספר לימוד דקדוק השפה העברית, הנקרא ״ספר ערכי הכינויים״ (הופיע בדורנפורט 1806), וחיבורים אחרים שנשארו בכתב-יד.
רבי יחיאל הלפרין הגיע לשיבה טובה ונפטר בגיל 86 לחייו (בערך). נוסף להיותו רב ראשי במינסק, הוא אף עמד בראש הישיבח שפעלה בעיר והיה נערץ על בני דורו כתלמיד חכם גדול וירא-שמים מרבים.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il