רבי טרפון נמנה על הדור השני של התנאים שחיו ופעלו בימי חורבן בית שני. מקום מושבו הקבוע היה בלוד, אולם הוא הזדמן פעמים רבות ליבנה כדי להשתתף בישיבות הסנהדרין שנערכו שם. 

רבי חייא בר אבא היה אחד מתלמידיו וחבריו של "רבי יהודה הנשיא" שחי והשפיע רבות בתקופה זו. 

רבי שמעון בן חלפתא היה מאחרוני התנאים. הוא נמנה על מקורביו של רבי יהודה הנשיא שאסף סידר וערך את ששת סדרי המשנה, לפני 1800 שנה לערך.

רבי נתן הרבה בנסיעות והיה בקי בהוויות העולם. בתלמוד מצויות אמרות שנונות בשמו לצד הלכות רבות. רבי יהודה הנשיא העריכו רבות ובכל מקום בו יש מחלוקת ביניהם, ההלכה כרבי נתן. 

השמות "רב ושמואל" מוכרים היטב לכל לומד תלמוד מתחיל. שני החברים שהיו מגדולי האמוראים ובני הדור הראשון של האמוראים, עמדו בראשות הישיבות הגדולות סורא ונהרדעא שבבבל. המאמר הבא יעסוק בדמותו של שמואל. 

כששב לארץ ישראל נקשר רב בקשר חזק לרבי. הוא למד בישיבתו והיה לאחד מבחירי התלמידים. במשך הזמן צירפו רבי לבית דינו, וכשעבר רבי עם בית דינו לציפורי נטל עמו גם את רב. 

מלבד חידושיו ופסקיו ההלכתיים, מצויות בתלמוד אימרות רבות משמו, בהם המראים על אהבת ישראל שלו. בימי הרדיפות תחת שלטון רומי האכזרית, היו דבריו של רבי ישמעאל כמים קרים על נפש עייפה. 

לבו של אליעזר בן הורקנוס נמשך לירושלים, שם היו תלמידי חכמים וישיבות לרוב. מחשבותיו היו עוסקות בגדולת הבורא וביופי הבריאה, אביו ואחיו חשבו כי הוא עצלן ולא יוצלח. 

רב הונא השתייך לדור השני של האמוראים בבבל. הוא היה תלמידו של רב. כאשר נפטר רב מן העולם היה רב הונא בן שלושים שנה, ולמרות שהיו בבבל תלמידי חכמים מבוגרים ממנו נקבע כי רב הונא ימלא את מקומו כראש ישיבת סורא.

ספור חייו של רבי יהושע בן לוי רצוף אירועים מופלאים. הודות לחסידותו המופלגת הוא פגש לעיתים קרובות את אליהו הנביא שלימדו את תורת הסוד. נוסף לכך היה לו קשר – רוחני, כמובן – עם נשמותיהם של גדולי ישראל מהדורות הקודמים שגילו לו סודות שמימיים רבים. 

רבי יהודה הנשיא היה בנו של רבי שמעון בן גמליאל, ואחרי הסתלקות אביו קבל על עצמו את נשיאות ישראל. הוא נולד ביום בו נסתלק רבי עקיבא. הוא חיבר את המשנה בה כונה 'רבי' סתם, ללא כל שם לווי. 

רבי ישעיהו הלוי הורוביץ קיבל את הכינוי "השל"ה הקדוש" על שם ראשי התיבות של ספרו: שני לוחות הברית.
כבר בצעירותו הוא התפרסם כגאון גדול, השתתף בישיבות 'ועד ארבע הארצות' ונשא ונתן בהלכה עם גדולי וגאוני דורו.

רבי סעדיה בן יוסף היה אחד מדורות ה'גאונים', ששמו מאיר את שמי היהדות עד היום.

רבי פנחס בן יאיר היה חותנו של רבי שמעון בר יוחאי, וחי בתקופת רבי יהודה הנשיא. הוא היה מפורסם בצדקתו הגדולה, ובשל כך זכה למופתים וניסים גלויים. 

אחד מאנשי הרוח הדגולים שהופיעו על שמי מנהיגות העם בעקבות הנביאים היה עזרא הסופר. הוא היה יליד בבל, ממש כמו מנהיגים רבים חכמים, סופרים ולוחמי-נפש, אשר הגולה היהודית הראשונה "יצרה" בשפע רב.

פרשת חייו המופלאה של האמורא המפורסם רבי שמעון בן לקיש (ריש לקיש), ממנה אנו למדים עד כמה גדול הוא כח הרצון שבאדם. רבי שמעון בן לקיש היה מגדולי האמוראים והחכמים בתקופתו, למרות שעברו עליו שנים רבות בהם לא למד ולא שנה.

מי היה אונקלוס הגר? מה מוצאו ומאין בא? כיצד הפך להיות גר צדק? על כל השאלות הללו מוצאים אנו תשובה בתלמוד, המוסר לנו את חולדות חייו של אונקלוס. 

"ספר החסידים" של רבי יהודה החסיד הנו ללא ספק אחת היצירות הגדולות ביותר של גדולי ישראל בכל הזמנים. הוא אינו רק ספר מוסר עממי, שליווה את המחשבה היהודית בימי הביניים, כי אם גם אוסף בעל השראה עליונה של מחשבות, הגיגים ועיקרים של האמונה היהודית.

אחד האישים היהודיים החשובים והמענינים, שחיו לפני למעלה מ־1000 שנה, היה ר׳ חסדאי אבן שפרוט, שהיה יד ימינו של הכליף  עבדול רחמן השלישי, מושל קורדובה, אשר בספרד ופתח את "תור הזהב" של יהדות ספרד.

רבינו אלעזר בן רבינו יהודה ברבי קלונימוס מורמיזא, שנקרא "הרוקח״ ע״ש ספרו בעל השם  הדומה, היה אחד החכמים הפוסקים והמקובלים  הגדולים של דורו. 

הב"ח נחשב סמכות בלתי מעורערת באותם ימים אפופי צרות. תשובותיו, שהשיב בהלכה, הן אוצר בלום של מידע, ממנו אפשר ללמוד על החיים היהודיים של התקופה בכלל ועל בעיותיה המיוחדות של יהדות אירופה בפרט. 

יצירתו הגדולה ביותר של החח״ם, אשר בגללה זכה לפירסום עולמי, היא האנציקלופדיה ההלכתית ״שדה חמד״, בשמונה עשר כרכים. בעבודה ענקית זו הציב לעצמו המחבר את המשימה להציג בפני הקורא בצורה ברורה ומוסמכת כל דין והלכה. זהו אוצר בלום של מידע תלמודי, שזכה תוך זמן קצר לפירסום עצום בכל העולם היהודי.

הוריו קראו לילד שניאור זלמן, שני־אור, על שם שהוא עתיד להאיר את העולם בשני אורות, אור תורה ואור חסידות. 

רבי משה רבקה׳ס היה בן דורו של רבי שבתי כהן (הש״ך) וכמוהו יליד וילנא. שניהם נתפרסמו וזכו לתהילה הודות לפירוש שלהם על שולחן ערוך. רבי משה רבקה׳ס חיבר את ״באר הגולה״, פירוש על שולחן ערוך, הכולל ציטוטים מהתלמוד וציון מקורותיהן של ההלכות.

לאחר שהשלים את חיבור ה״בית יוסף״, נטל על עצמו רבי יוסף קארו את התפקיד הגדול, לחבר על יסודות חיבורו האמור, ספר שיקיף בצורה מושלמת ומוסכמת את כל ההלכות ודיני ישראל, המלווים את האדם מן העריסה ועד הקבר, על כל פרטיהם ודיקדוקיהם. היה זה ה״שולחן ערוך״, הנודע, שכל העולם היהודי חי ונוהג לפיו עד היום.