לוליין עמד על הזירה מול קהל גדול, לפניו מתוח חבל בגובה כמה מטרים טובים.

פנה אל הקהל ושאל: אתם חושבים שאוכל לעבור מעל החבל? הקהל: כןןן!!!!!!!!

הלוליין אכן עבר על החבל בהצלחה.

הלוליין פנה שוב אל הקהל: האם אוכל לעבור את החבל על רגל אחת?

כאן הקהל כבר היה מסופק.

אבל הוא הצליח.

והוא שוב נעמד מול הקהל ושאל: האם אצליח לחצות את החבל בהליכה על הידיים?

הקהל: בטטח!!!!

והלוליין עבר.

ושוב: האם אצליח לעבור עם גלגלונים?

הקהל שכבר נוכח לדעת, שהוא כל יכול, ענו לו בתרועות.

ואז שאל דבר אחרון: האם אוכל לעבור את החבל עם מריצה, בלי שתתהפך?

אחרי שהקהל נוכח בכוחו המופלא של הלוליין, לא היה לאיש ספק שהוא יוכל.

כולם שאגו פה אחד: כןןןן!

ואז  פנה הלוליין אל הקהל העצום המריע :

עכשיו אני צריך מתנדב שיבוא לשבת בתוך המריצה.

שקט דממה.

לא היה מתנדב אחד.

עד כאן הסיפור.
 
הרבי מוביל אותנו שנים, מכוון, מלמד, מדריך, מנבא.

הלימוד בשיחותיו כיוון את חיינו לעולם רוחני ערכי אמיתי. המבט היהודי שלו על העולם נתן לנו כיוון בכאוס שסביב. עצותיו האישיות כיוונו את חיינו, לפעמים ממש הצילו אותנו. בעולם האולטרה מתקדם  של שנות האלפיים השקפת עולמו עיצבה את חיינו כיהודים מלאי אמונה פשוטה יחד עם השכלה במהות הבריאה ומטרתה.

כמנהיג אמיתי (כמשה  רבינו בשעתו, שאמר "לא חמור אחד מהם נשאתי")  הוא לא לקח, הוא רק נתן לכל אחד מאיתנו, באהבה. ברכותיו והנחיותיו האישיות התקיימו מול עיננו באופן של נבואה ממש, כמו גם הדברים שצפה לעם שלנו, שהתגשמו כנבואה של כל אחד מנביאי התנ"ך.

הרבי הוביל אותנו כאב אוהב, כחכם הבקיא בצורה על אנושית בכל צפונות התורה הנגלית ונסתרת כמו בכל ענפי המדע המודרני, כמחנך מסור, כראש המוביל את הגוף, כמנהיג אמיתי, כמלך, כנביא...
 
כבר בנאום הכתר שלו, עת נהיה "רבי" (ראש בני ישראל), הרבי הודיע לנו:

דורנו הוא דור אחרון לגלות דור ראשון לגאולה.

הרבי הנחה וקידם אותנו במשך שנות נשיאותו צעד אחר צעד בעשיית טוב וחסד, בהתמסרות לכל חלקי העם, ביציאה לשליחות לכל קצווי  תבל: מתוך הקרבה אישית. כשהמסר:

משיח הנה הנה בא.

בשנים האחרונות ממש הרבי הביא אותנו כבר אל השיא:

"הדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו ...  ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה"
 
ואז, בג' בתמוז,  הרבי נעלם מעיננו.

איך לא נעלה על המריצה, באמונה שלימה  ובלהט - "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח" - ונחכה לו, לרבי מלך המשיח, "בכל יום שיבוא"?!
 
בעוד מספק ימים יחול ג' תמוז.

ביום הזה קח/י על עצמך ללמוד שיעור קטן בתורה, לעשות איזה מעשה טוב וחסד , אולי גם תפילה קצרה. 

יחד נביא את החזון הגדול- לידי מציאות.

אנחנו נעבור את החבל האחרון....

באדיבות חב"ד הודו)