מצווה על כל יהודי לכתוב בעצמו ספר-תורה, וכמו שנאמר: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא, יט). 'שירה' זו התורה. בתורה שבכתב, זו המצווה שמופיעה אחרונה מכל תרי"ג המצוות, ולכן יש בקיומה סגולה מיוחדת לזרז את אחרית הגלות וביאת הגאולה השלמה, בקרוב ממש.
 
מי שאינו יודע לכתוב בעצמו, מצווה לרכוש ספר-תורה מידי סופר סת"ם. מדובר בהוצאה כספית יקרה במיוחד (עשרות-אלפי דולרים), ולרוב האנשים אין אפשרות לעמוד בה. קיימות דרכים שונות בהן ניתן לצאת ידי חובת המצווה, אך הרבי מליובאוויטש הוסיף ותיקן לכתוב ספרי-תורה למען כלל ישראל, וקרא לכל יהודי לקנות במחיר סמלי אות אחת באחד מספרי-תורה אלה. לפי כמה פוסקים, ניתן בכך לצאת ידי חובת המצווה במובן מסוים, משום שבכל אחת מהאותיות תלויה כשרות ספר-התורה כולו (ספר-תורה שחסרה בו אות אחת – פסול) ולכן היא נחשבת ככל הספר.
 
במצווה זו יש גם סגולה להינצל מהצרות האופייניות לתקופה של ערב הגאולה. דבר זה נרמז בדניאל (יב, א): "ובעת ההיא ימלט עמך (מהצרות) כל הנמצא כתוב בספר" (כלומר, מי שיש לו אות כתובה בספר-התורה).
 
גם האחדות של רבים מישראל יחד, בכתיבת ספר תורה אחד, מזרזת את הגאולה. וכדברי המדרש: "אין ישראל נגאלים עד שיהיו כולם אגודה אחת".
 
על מלך ישראל יש מצווה לכתוב שני ספרי תורה: אחד כמו כל יהודי, ושני – שיהיה לצידו על כל צעד ושעל. המשיח, לדוגמה, הוא מלך שמחויב בכתיבת שני ספרי-תורה.
 
לפני קרוב לשבעים שנה התחיל האדמו"ר הקודם מליובאוויטש לכתוב ספר תורה מיוחד כדי לקבל עמו את פני המשיח. מסיבות עלומות, הסתיימה כתיבת הספר רק 28 שנים לאחר שהוחל בה – בי' שבט תש"ל (ינואר 1970). הסיום נוהל על-ידי הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ושררה בו תחושה של מעמד היסטורי ייחודי. הרבי אמר אז, כי עם סיום הספר הושלם שלב מרכזי בהבאת הגאולה, ומה שנשאר כעת אלו תיקונים רוחניים אישיים קטנים. שנים לאחר מכן אמר הרבי, כי גם התיקונים הקטנים שנותרו – לא יעכבו אותנו מלקבל את פני המשיח בשמחה ובטוב לבב בקרוב ממש.
 
מקורות: בן איש חי דרושים, בראשית ז. שיחת אדמו"ר הריי"צ ליל שמחת תורה תש"ב. שיחות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח: י' שבט תש"ל. י"א ניסן תשמ"ב. שבת פרשת צו תשמ"ב, שבת פרשת תצווה תשמ"ג ושבת פרשת נח תשנ"ב. ליקוטי שיחות חלק כד עמוד 215.