גאולתו ושחרורו של הרבי אינם הצלה פרטית גרידא. הם מבטאים מהפך מכריע לטובה ביחסי הכוחות הרוחניים בעולם. לכן זו שמחה גדולה לכל עם ישראל

שחרורו ויציאתו של הרבי מרוסיה התגלו כמנוע הישרדותה של היהדות בעידן המודרני. יום השחרור התברר כמהלך מכונן של יהדות דורנו וזה מה שהופך אותו ליום חג עבור כולנו

בדומה לשלבים המקדימים אל הגאולה, בהם קדמה להתממשותם בשורה – גם על הגאולה עצמה זכינו לשמוע בשורה: הרבי בישר במילים נבואיות כי כבר הגיע זמן הגאולה!

סיפור המאסר והגאולה של רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל, הרבי השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, ממאסרו ב"עוון" החזקת והפצת הדת ברחבי ברית המועצות. נצחונו של הרבי הוא נצחון היהדות על ממשלת הרשע הקומוניטסית שביקשה למחוק את האמונה היהודית.

אזכור שמו של בית הסוהר אליו הובא הרבי גרם לאנשים לאימה, אבל הרבי  מספר, שמיד עם כניסתו לכלא, החליט, לא להבהל ולא לתת לפחד שליטה עליו. במקום הזה, בו חיי אדם נחשבים לאפס, הרבי לא מתרשם מכלום. הוא חוזר ודורש לקבל בחזרה לידיו את החבילה שלו ובה התפילין.

ברכותיהם של אבות החסידות, נשיאי חב"ד, התקיימו, ובשנה ההיא, ביום י"ב בתמוז תר"ם, יום שני לפרשת "פנחס", בשמונה וחצי בבוקר, ירדה לעולם נשמתו של הנשיא השישי לבית ליובאוויטש, הלוחם הגדול, איש מסירות הנפש, הלוא הוא רבי יוסף יצחק בן רבי שלום דובער והרבנית שטערנא שרה. 

יום הי"ב בחודש תמוז הנו חג גדול לרבבות יהודים ברחבי העולם. יום זה נכנס להיסטוריה היהודית כיום פורקן והצלה, יום של הקרבה ומסירות נפש. יום זה נקרא בפי חסידי חב״ד - ״חג הגאולה״, כי ביום זה, בשנת תרפ״ז, שוחרר הרבי מליובביץ זצ״ל, רבי יוסף יצחק שניאורסון, מהכלא הסובייטי.

מיד כשנלקחתי לבית הסוהר, החלטתי, סיפר הרבי יוסף יצחק, שאני לא מאבד את עשתונותי ואני לא מתפעל מהם ולא מתחשב בהם כמציאות כלל "כאילו היו אין ואפס ממש". מה שבשפה שלנו נקרא "לא לראות אותם ממטר" – וזה לא כל כך קל לבצע, כשמולך רוצחי מיליונים בלי ניד עפעף ובלי משפט. 

השר גר בשכונה רחוקה מהעיר, והפגישה נקבעה לליל שבת. הרבי נאלץ לעשות שם את השבת, אך אף יהודי לא גר בסביבה. לטייל ברחוב - לא היה יכול, בגלל הקור הגדול וגם כי הייתה אז סכנה ליהודי להסתובב לבד ברחוב. אז מה עושים? הרבי נאלץ למצוא מחסה בבית מרזח בחברת שיכורים אנטישמיים...

מאסרו של הרבי על-ידי הקומוניסטים, נועד להחליש את קיום התורה והמצוות, נועד ממילא להשפיע מאוד לרעה על מידת הקדושה שבעולם, וזה בעצם היה רצונם של כוחות הרשע.

י"ב בתמוז הוא הזדמנות טובה לכולנו לקבל החלטה טובה של מסירות-נפש במובן העכשווי שלה. לוותר ולהקריב מעצמנו למען רצונו של הקדוש-ברוך-הוא. כך נזכה להגשים את היעד הסופי של גאולתו של רבי יוסף יצחק – הגאולה האמיתית והשלמה של כולנו, עם התגלותו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.

סיפור מאסרו וגאולתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, בימי האימים של השלטון הקומוניסטי, הוא מופת לעוז-רוח וללהט החסידי הבלתי-נכנע. הרבי היה המנהיג היהודי היחיד שהעז להתייצב מול המשטר הקומוניסטי ולנהל מערכת ענפה של חיי יהדות מחתרתיים, מתחת לאפו של השלטון.

פרשת המאסר ופרשת הגאולה, שתיהן, משמשות אבוקת אור שלאורן ילך דורנו ויתחזק בקיום היהדות ובשמירת התורה והמצוות, מתוך ידיעה כי אין להירתע משום הפרעה, הן של דיכוי, והן הפרעה של פיתויים ולהיטות לנוחיות חומרית. 

בואו נזכור רגע מי זה "הם" ומה הסיטואציה! הם מתפעלים מטלית?? הרי הטלית ממש מיצגת את "פשעו"! הם אסרו אותו, גזרו עליו עונש מוות שהומר ("חנינה"??) לגזר דין של "גלות אי שם" רק בגלל היותו מנהיג יהודי, ´רבי עטוף בטלית

כאשר יהודי אחד חושב מחשבה טובה על יהודי אחר הזקוק לעזרה - וכולנו מכירים אנשים הזקוקים לעזרה, אם זו עזרה פיזית או רוחנית - הרי שעצם המחשבה אודות יהודים אלה כבר מועילה להם בפועל. 

התוועדות עם הרב זלמן נוטיק לרגל חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז. הרב נוטיק מתוועד בבית הכנסת חב"ד ברמות א', בהשתתפות אנ"ש ומקורבים