יראי שמים ומהדרים במצוות, נהגו לקום בחצות הלילה, כדי לקונן על חורבן בית המקדש, ולהתפלל לגאולה שלימה בקרוב.

תפלה קצרה, הנאמרת בתחילת היציאה לדרך שיש בה קצת סיכון

'קניין' פירושו אקט משפטי שבכוחו להעביר בעלות מאדם לאדם.

בנוסף למצות קריאת שמע שחייבים בה מהתורה בשחרית ובערבית, נוהגים לחזור עליה שוב גם לפני השינה.

בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע, ביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד. עד שריחם ה' עליהם וביטל את מחשבתו הרעה, ותלו אותו ואת בניו על העץ אשר הכין למרדכי.

המהלך במקום סכנה, כגון מקום גדודי חיות ושודדים, והגיע זמן התפלה, מתפלל תפלה קצרה

בשעה שהאדם טרוד ודחוק בזמן ורוחו קצרה, ואינו יכול לכוין בתפלה, תקנו חכמינו זכרונם לברכה שיתפלל בתפלת עמידה רק שבע ברכות

עם השלמת הקריאה בספר התורה, מכבדים שנים מצבור המתפללים, אחד בהגבהת הספר והשני בגלילתו. 

בכל חלק מקריאת התורה מכבדים את אחד המתפללים לעמוד ליד ספר התורה, לברך "ברכות התורה" לפני הקריאה ולאחריה, ולקרוא (בשקט) את הקטע ביחד עם החזן. 

סימנים בכתב, המציינים את הנעימה והפיסוק הנכון, שבקריאת פסוקי התנ"ך.

פרשה שקוראים בתפלת שחרית של שבת בבית הכנסת, מתוך ספר תורה כשר. בכל שבת קוראים פרשה אחת (ולפעמים שתי פרשיות), וכך מסיימים בכל שנה את התורה כולה בחג שמחת תורה, ומיד מתחילים אותה מחדש. 

תפלה בשפה הארמית המתחילה במילים: "יתגדל ויתקדש שמיה רבה", ותוכנה: בקשה לפרסום שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם, ולגאולה שלימה. 

כך נקראת "ברכת הכהנים", שבה מברכים הכהנים את העם

במקביל לחזרת הש"ץ בברכת "מודים אנחנו לך", אומר הקהל את "מודים דרבנן", הכוללת כמה סוגי הודיה שונים, שחיברו "רבנן" חכמי הגמרא. 

קטע הנאמר בעמידה על ידי הש"ץ והצבור, לאחר הברכה השלישית של "חזרת הש"ץ".

קריאת שליח הצבור לקהל המתפללים: "ברכו את ה' המבורך"

מילה הנאמרת לאחר סיום שמיעת ברכה שברך אדם אחר

שבח לה' הנאמר בשעה ששומעים את שמו הקדוש

החזן המנהיג את התפלה בבית הכנסת.

אף על פי שה' שומע גם את תפלתו של היחיד, אבל מעלה מיוחדת יש לתפלה בצבור

תפלה נפלאה שחיבר יהושע בן נון, כאשר נכנסו ישראל לארץ, ואמר אותה שבע פעמים הפיל שבע חומות יריחו.

לכל יום בשבוע יש שיר מיוחד 

השבת שלפני ראש חודש והמנהגים המיוחדים לה

הימים שני וחמישי בשבוע הם "ימי רצון"

תפלת "תחנון" שמקומה לאחר אמירת הוידוי וי"ג המדות, המתחילה במילים: "רחום וחנון חטאנו לפניך, רחם עלינו והושיענו". 

ה' מנהיג את העולם בשלש עשרה מדות של רחמים

הפיוטים הנאמרים בהתחלת הזכרת הגשם בתפלות החורף.

השמחה בחג זה מקיפה גם יהודים שכל השנה אינם לומדים תורה, כיון שכל יהודי קשור לתורה מצד עצם נשמתו.