לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם, בחורבן בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנאצר הרשע, התערבו בין הגוים, ולא ידעו כולם לערוך תפלה כראוי, עמדו עזרא הסופר ובית דינו ("אנשי כנסת הגדולה") ותקנו נוסח תפלה קבוע לכולם, והוא עיקרה של כל אחת משלשת התפלות, שחרית מנחה וערבית.
לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם, בחורבן בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנאצר הרשע, התערבו בין הגוים, ולא ידעו כולם לערוך תפלה כראוי, עמדו עזרא הסופר ובית דינו ("אנשי כנסת הגדולה") ותקנו נוסח תפלה קבוע לכולם, והוא עיקרה של כל אחת משלשת התפלות, שחרית מנחה וערבית.
בתפלת זו יש שמונה עשרה ברכות בימות החול. בשלש הראשונות יש שבחים לה', בשתים עשרה האמצעיות בקשות לצרכי האדם והצבור, ובשלש האחרונות הודיה לה' (ועוד ברכה "ולמלשינים" נוספה בשלב מאוחר יותר, כדלקמן). בימי שבת וחג יש בה רק שבע ברכות.
יש לכוין בתפלת שמונה עשרה, ובפרט בשלש הברכות הראשונות שהן כנגד שלשת האבות, ובמיוחד בברכה הראשונה. וירגיל האדם את עצמו לכוין לבו לפחות בחתימות של כל ברכה, שיש בהן ביחד 113 מילים, כנגד 113 פעמים שמופיעה המילה "לב" בחמשה חומשי תורה.
תפלה זו נקראת גם בשם "תפלת לחש", כיון שמתפללים אותה בשקט, באופן שרק המתפלל עצמו משמיע לאזניו את המילים. וכל המשמיע קולו בתפלתו, הרי זה מקטני אמנה, שנראה כאילו חושב שהקדוש ברוך הוא אינו שומע תפלת לחש. (במיוחד יש להמנע מהשמעת קול כשמתפללים בצבור, כדי שלא לבלבל את שאר המתפללים). כמו כן נקראת בשם "תפלת העמידה", כיון שמתפללים אותה בעמידה.
המושגים במדור זה הינם תמציתיים
ביותר, ובאו על מנת לתת הצצה ראשונית אל מושגי היהדות הרבים. על מנת
להרחיב בנושאים, יש ללמוד את ההלכות הרבות המופיעות בספרי ההלכה כגון
הקיצור שולחן ערוך, שולחן ערוך ועוד.
