בשנת תשל"ח ביצע צה"ל פשיטה מיוחדת בלבנון, כדי לחסל את קיני המחבלים שהזיקו לתושבי הצפון. בימים ההם התריע הרבי על שלא כבשו את העיר צור שבה התרכזו רוב המחבלים ושם שכן המטה הראשי שלהם. מפקדי הצבא שניהלו את המבצע דרשו בתוקף לסיים את המלאכה ולכבוש את צור אך המדינאים נכנעו ללחצים ולא התירו זאת. כששמעו זאת המחבלים נמלטו לצור והתבצרו בה. חיילי צה"ל צרו על העיר אך שוב הופעל לחץ מדיני שלא להכנס לעיר מחשש לפגיעה באזרחים.

הרבי הפריך טענה זו כי לדבריו כשם שברחו האזרחים מכל הכפרים אליהם נכנסו חיילי צה"ל, כך נמלטו תושבי צור מבתיהם. ההמנעות מחיסול המחבלים במבצע ליטני, הוסיף הרבי, תגרום לכך שבעתיד יצטרכו להלחם בהם שוב בתנאים גרועים יותר כפי שאכן אירע במלחמת שלום הגליל.

גם לאחר שחלפו חדשים ממבצע זה הוסיף הרבי לטעון כי יש לפחות ללמוד את הלקח ולהסיק מסקנות שלא לחזור עוד על הטעות שהביאה גם את מחדל מלחמת יום כיפור: זלזול בעניני בטחון תמורת רווחים מדיניים כביכול!

גם במלחמת שלום הגליל התברר שלא למדו את הלקח וממשיכים באותה שיטה שבה הפוליטיקאים מתערבים ומונעים את השגי המלחמה שהושגו בדם ומתוך ניסים גלויים.
 
הקב"ה הראה ניסים גלויים

הפעולות שהיו אמורות להתבצע במשך יומיים התבצעו בפחות מיום אחד, ועד שכל אנשי הצבא אמרו פה אחד שראו בעיני בשר נסים גלויים למעלה מדרך הטבע - "יד השם עשתה זאת".

בכמה מקומות שראו שבאים יהודים, ברחו לכל עבר ולא היה צורך להשתמש בכלי נשק.

עוד נס היה שארה"ב נתנה משך זמן של עשרה ימים בלי לחץ מדיני! היה זה כאשר נשיא ארה"ב עזב את עיר הבירה למשך עשרה ימים כשהוא מודיע על-כך לכתחילה ורומז שיכולים לערוך פעולה זו ללא כל לחץ מצד ארה"ב (שהם היחידים שיש מקום להתחשב עמהם, מאחר שבדרך הטבע הם נותנים כסף וכלי נשק) למנוע ולעכב פעולה זו, וזאת למרות שגם כשהוא נמצא מחוץ לארצו יכול הוא להתקשר טלפונית ולהפעיל לחץ - למעשה לא הופעל לחץ כזה וזו היתה הוראה ברורה שנותנים משך זמן של עשרה ימים כדי לערוך פעולה זו בשלימותה.

ולכן, במשך עשרה ימים הנ"ל יכלו לסיים את המבצע בשלימותו ולהסיר לגמרי את הסכנה (בדרך הטבע) המאיימת על בטחונם של יהודי ארץ ישראל. וכל זה - אפילו מבלי להתחשב בנסים הגלויים שראו אנשי הצבא. היינו אפילו בדרך הטבע יכלו לסיים זאת במשך עשרה ימים, (ועאכו"כ כאשר ראו - החל מהיום הראשון - שזהו נצחון שלמעלה מדרך הטבע לגמרי (כפי שאמרו אנשי הצבא) הרי בודאי שהיו יכולים לסיים זאת בפחות מעשרה ימים!
ולאחרי זה היתה הזדמנות נוספת לסיים את מבצע של"ג - כאשר ראש הממשלה בא לארה"ב למשך עשרה ימים, מתוך תקווה שינצלו ימים אלו כדי לסיים זאת, וכאשר יבואו בטענה: היתכן?! יהיה לו "תירוץ" שכל זה קרה כאשר הוא לא היה בשעת מעשה, ולכן לא היה יכול למנוע זאת (ע"ד האמור לעיל בנוגע לנשיא ארה"ב). וכאמור לעיל - אע"פ שכולם יודעים שגם כאשר נמצאים בריחוק מקום מקבלים את כל הידיעות על ידי הטלפון, אעפ"כ, כלפי חוץ מספיק ה"תירוץ" הנ"ל.

ולכן אם היו מנצלים את הזמן ש"ראש הממשלה" היה בארה"ב והיו מסיימים את הפעולות הנ"ל - היו כולם מרוצים מזה: אמנם "אין מורין כן" ומשום זה נסע ראש הממשלה כדי שיהיה לו "תירוץ" שהוא לא ידע כו' אבל אעפ"כ, אם היו עושים זאת בפועל הרי גם להצד השני היתה תועלת, שחלק מהם ישארו בחיים (משא"כ כאשר הדבר נמשך והולך שאז נפצעים ונהרגים גם הם), ולכן היו כולם מרוצים מזה והיו מודים על פעולות הנ"ל.

עוד נס גלוי שה' נתן ברוב חסדיו, שכאשר הגיע ראש הממשלה קיבל את תמיכת הממשל לפעולה ותוספת בעזר וסיוע לישראל. ונס לא פחות גדול שהוחלף שר החוץ בעצלתיים וניתן עוד משך זמן ללא לחץ עד שהשר החדש ילמד את תפקידו וכו'.

ולמרות כל האמור באו "מדינאים" וטענו שצריך להפסיק ולא לסיים את הפעולה מפני הפחד שלהם מהגויים - פחד שווא מפני הלחץ של אומות העולם (שעסוקים בכלל בענינים אחרים ואין להם פנאי ללחוץ על ישראל). ומדינאים אלו המשיכו לעכב את סיום המבצע ובגללם נפלו קרבנות נוספים ופצועים רבים.

 
 
 
          הרבי אמר מיד לאחר מבצע ליטני כי בגלל שלא נגמרה המלאכה נצטרך אח"כ להלחם בהם שוב אך בתנאים יותר קשים...

והמציאות הוכיחה שאכן צדק בהחלט. לאחר שעזבנו את האזור וחזרנו לרצועת הבטחון הצרה, חזרו המחבלים לאיזור בעוצמה יותר גדולה. אם צה"ל לא היה עוזב את השטח, היינו יכולים להגן על ישובי הצפון.

           מיד עם פרוץ מלחמת שלום הגליל דיבר הרבי על רמז מהנשיא רייגן שנסיים את המלאכה

עוד לפני כניסתנו למלחמה רמזו לנו האמריקאים בצורה הכי ברורה שהם יבינו אותנו אם נפתח במלחמה בתגובה לפרובוקציה ערבית. המצב היה לטובתנו. גם שר ההגנה הייג תמך במלחמה. עמדת הממשל היתה מאוד נוחה לנו, ובתחילת המלחמה הם לא הפריעו. רק לאחר שהענינים החלו להסתרבל בשל התערבות הפוליטיקאים בארץ החל הממשל להפריע.

           הרבי שליט"א התבטא, כבר בימים הראשונים למלחמה כי ניתן לסיים את הכל תוך ימים ספורים...

הימים הראשונים של המלחמה היו מוצלחים ביותר. עד שהגענו לשערי ביירות, אפשר לומר שהמלחמה התנהלה לפי כללי הצבא. רצנו קדימה, והשקולים היו צבאיים גרידא.

רק כאשר כמה פוליטיקאים, בעלי דיעה מסוימת בדרג המדיני נכנעו ללחץ האופוזיציה והחלו להתערב בהחלטות הדרג הצבאי החל הכל להתנהל בעצלתיים. מאותו רגע הפכה המלחמה לנושא פוליטי יותר מאשר מלחמה בשטח. צבא מטבעו אינו יכול להתקדם על פי החלטות פוליטיות. כשהוא מתקדם מושגים היעדים שלו מהר. וככל שהיעדים מושגים מהר יותר יש פחות אבידות. כשהעיתונות והפוליטיקאים מכתיבים את הצעדים ו"מנהלים" את המלחמה מתחיל הצבא לסרבל את דרכיו ונפגע.

התערבות הפוליטיקאים גרמה להאטה במלחמה ולדחיית סיומה. מי שטוען שהמלחמה נסחבה ונמשכה למעלה מהזמן שהוקצב לה עליו להאשים אך ורק את הדרג הפוליטי והתקשורת, ולא את הצבא שניהל מערכה מזהירה ומתוכננת היטב. אם הפוליטיקאים לא היו משנים את דעתם באמצע הדרך ולא היו נתונים ללחצים או נרתעים מלחצים מדומים (...) היתה המלחמה מתנהלת בדרך אחרת והיתה אכן מסתיימת בזמן קצר ביותר.

           בשיחותיו בימי המלחמה דיבר הרבי על מבצע סודי שלא בוצע והיה מונע את הצורך להכנס לביירות. האם ניתן לגלות במה מדובר?

כן. היתה תכנית סודית. המלחמה צריכה היתה להתנהל בשני מבצעים במקביל: הנוצרים היו צריכים להכנס לביירות מהדרום, בפעולה ששם הצופן שלה היה "פרי הדר" . שני המבצעים שלנו ושלהם היו צריכים להיות שתי מלחמות נפרדות שמתבצעות בו זמנית, כשהנוצרים יהיו אלו שיפרצו לביירות ואנו רק נסייע להם בפריצה ובהנחתת כוחות בג'וניה.
 
 
 
 
לאחר שצה"ל כבר כבש חלק ניכר מיעדיו בלבנון נתקבלה הוראה מהרבי לצאת ללבנון ולהדפיס תניא בכל הערים הכבושות.

התחלנו לפעול מיד כדי לקבל אישורי כניסה ללבנון והדבר לא עלה בידינו. שלטונות הצבא דחונו באמתלאות שונות ולא הצלחנו להשיג אישור. כך עבר שבוע.

אותו לילה לא הצלחתי לעצום עין. הייתי מאוד ממורמר - הרבי אמר ואנו לא מסוגלים לבצע?! - ואז החלטתי שאני חייב להשיג את האישור ו...מיד!

הצצתי בשעוני. השעה הייתה אחת בלילה. התלבשתי ונכנסתי למכונית. מסעתי למפקדה של פיקוד צפון.
...עצרתי ליד הבסיס בחריקת בלמים צורמנית. יצאתי במהירות בהולה מהרכב ושאלתי בצעקה: "היכן האלוף? יש לי ידיעה סודית הנוגעת למלחמה"...

ה-ש.ג. נבהל ומיהר להראות לי...

...סיפרתי לאלוף כיצד הרבי ניבא את סיומה המדהים של מלחמת ששת הימים וקרא להניח תפילין לכל החיילים בימים שקדמו לה. המשכתי בנבואתו אודות מלחמת יום כיפור ופעולותיו ע"י ילדי ישראל להשבית אויב ומתנקם. הוספתי שגם את המלחמה הנוכחית ניבא וקרא לכתוב ספר תורה לזכות חיילי צה"ל תוך זיכוי כל חייל באות. "ועכשיו" - סיימתי בהציגי בפניו דוגמאות של ספרי תניא - "הוא מבקש להדפיס ספר זה בכל הערים שבידינו ואם כך יש לשמוע בקולו ללא היסוס."

המפקד לא היסס: "אין בעיה. יש לך אישור."

חבריי התקשו להאמין שהצלחתי להשיג בחצי שעה לבדי את מה שכולנו לא הצלחנו במשך שבוע ימים...
ביום שישי בשעה 00:6 בבוקר הגענו סוף סוף לצור, טנדר ההדפסה שהיה מכוסה בשלטים ססגוניים משך את תשומת לב החיילים ששאלו למעשינו. הסברנו שהרבי שלח אותנו להדפיס ספר סגולה והתגובות היו נלהבות. מאות רכשו אות בספר תורה והניחו תפילין. הביקוש הגדול ביותר היה לתמונתו של הרבי. מאוד התרגשנו כאשר אנשי צוות של אחד הטנקים שיצאו לסיור קפצו מהטנק והתחננו לפני העומדים סביבנו שיאפשרו להם להניח תפילין "בלי תור", אחר אמרו לחיים וקראו בהתעוררות רבה מאחד הדפים הטריים של התניא. רק בסיימם כל זאת יצאו למשימה!

אשה יהודיה נגשה אלינו בהתרגשות וסיפרה בדמעות שהיא נשואה למוסלמי ולה שני בנים - מחבלים - השבויים בידי צה"ל... הצענו לה לרכוש עבורם (אחרי הכל הם יהודים) ועבורה אותיות בספר תורה והענקנו לה תניא...

הדפסנו גם בצידון והתכוננו לצאת להדפיס ליד ביירות כשלפתע נעצר לידינו רכב אזרחי וממנו יוצאים ...שלושה מאנשי חב"ד בצפת ובפיהם הוראה דחופה מהרבי להדפיס את ספרי התניא בתוך ביירות ממש ולא לידה!

פנינו לקצינים והם סיפרו שצה"ל לא נמצא ממש בתוך ביירות אלא רק בשערי העיר ולכן אין כל אפשרות להכנס לעיר. רק לאחר שהתעקשנו שיש בקשה מהרבי להדפיס דווקא בתוך ביירות והפצרנו שוב ושוב נענה אלוף אחד וסיפר שבקצה ביירות נמצאים כבר ראשוני החיילים שלנו כשחצי קילומטר מהם ה...מחבלים.
יצאנו לשם בליווי חיילים. המתח והאימה ששררו שם היו נוראים. הזהירונו שלא נזוז מהמקום כי חיילים אחדים כבר נהרגו בהיכנסם בטעות לשטח האוייב.

השעה הייתה שעת בין-ערביים כשהתחלנו בהדפסה. החיילים התקבצו סביב הטנדר ושמחו מאוד שאנו לידם. רבים ראו בנוכחותינו עימם סגולה לשמירה.

הכל הלך על מי מנוחות אך לפתע... הנורה התקלקלה. לא נותרה ברירה. צריך היה לקנות נורה חדשה. המשימה המסוכנת הוטלה עלי. לאחר כעשר דקות הליכה מצאתי חנות לצרכי חשמל.

קניתי והתחלתי לחזור כלעומת שבאתי ואז קרה הגרוע מכל...הלכתי והלכתי ולא מצאתי את המקום. הבנתי שמבלי משים סטיתי מהדרך סטיה קלה אך נוראה! עשרות עיניים עוינות הביטו בי ממרפסות הבתים, ופחדי הלך וגבר: הרי זה בדיוק מה שהחיילים הזהירונו!

לא ידעתי לאן לפנות. ובעודי עומד כך חסר אונים ממלמל פרקי תהילים נעצר לפתע לידי ג'יפ צבאי, בחריקת בלמים, ואחד הנוסעים קרא לי בערבית להכנס פנימה. נכנסתי בפיק ברכיים, חשבתי שזה הסוף... ארבעה ערבים במדי צבא היו שם. הייתי בטוח שאלו מחבלים. הם חקרוני למעשי באזור, באנגלית עילגת, ואני שתקתי ארוכות כשהם נועצים בי מבט מבשר רעות. לבסוף אזרתי עוז וסיפרתי שבאתי לכאן בשליחות הרבי.

להפתעתי הרבה התרכך מבע פניהם ואז סיפרו לי שלמזלי הרב הם מאנשי הפלנגות והובילוני ישירות לטנדר ההדפסה...

הדפסנו במשך כל הלילה. כשנגמרה ההדפסה למדנו עם המפקדים וחייליהם מהדפים הטריים, חגגנו עמם בהתוועדות חסידית שבסיומה חילקנו להם ספרים והם היו בהתעוררות גדולה. המשכנו לבית הכנסת הגדול של ביירות שם התכנסו יהודי המקום וקבלו ספרי תניא תוך כדי התוועדות בשמחה ובטוב לבב.

עם שובנו לצפת מיהרנו לדווח לרבי על הצלחת השליחות ושלחנו אליו מספר ספרי תניא טריים.

בהתוועדות י"ב תמוז דיבר הרבי בכאב רב על שצה"ל לא השלים את משימתו בשל התערבות הפוליטיקאים, החוששים מה יאמרו הגויים ולא לומדים כלל משגיאות העבר כגון מלחמת יום כיפור ומבצע ליטני שבהם שמעו לפוליטיקאים במקום למומחי הצבא ובשל כך איבדנו חיילים רבים הי"ד. ואמר במפורש שצריך לכבוש את כל ביירות.

בין הדברים זעק:

"הרי כבר נמצאים בתוך ביירות בפועל ממש והראיה שהדפיסו שם תניא. פה על השולחן נמצא תניא שכתוב עליו ביירות"

אכן רק לכששמענו זאת קיבלנו מושג כלשהו מדוע ביקש והדגיש הרבי: בתוך ביירות ממש ולא לידה!