בכתבי האר"י הקדוש מופיע, כי עשרת ימי תשובה מכוונים כנגד עשר הספירות העליונות. לפי אחת משיטות המנייה בקבלה, הספירה השמינית היא ספירת הבינה, שקשורה לדרגה עילאית בתשובה ("תשובה עילאה"). כאשר חלה שבת-תשובה בח' בתשרי – היום השמיני, שכנגד הספירה השמינית – קיימת התעלות מיוחדת לכל משמעות התשובה שבשבת.
 
לספירת הבינה יש גם זיקה מיוחדת לגאולה. מוסבר בתורת החסידות, כי עשר הספירות מתחלקות לשתי קבוצות: שבע מידות ושלושה מוחין, ושתי הקבוצות מסמלות את ההבדל מהותי בין עבודת-השם בזמן הגלות לעבודה שבזמן הגאולה. בזמן הגלות נחשבת העבודה לעבודת מידות ובזמן הגאולה תהיה עבודה של מוחין. עובדה הבאה לידי ביטוי גם בכך, שמתוך עשרה מחוזות שנשלטו על-ידי עשרה עמים בארץ-ישראל, כבשו בני-ישראל בזמנו שבעה בלבד (כמספר המידות) – ואילו השלושה הנותרים (כמספר המוחין) ייכבשו רק בגאולה, כאשר "ירחיב השם אלוקיך את גבולך" (דברים יט, ח).
 
מכיוון שספירת הבינה נחשבת למייצגת מובהקת של המוחין, הרי שהיא המייצגת המובהקת של עבודת השם בגאולה.
 
גם לעצם המספר שמונה יש קשר לגאולה. כפי שאומרים חז"ל במסכת ערכין (יג, ב), שבימות המשיח יהיה לכינור בבית-המקדש שמונה נימים.
 
בתקופה זו של סיום הגלות כבר צריך לתת לעבודת-השם גוון של מוחין (להשקיע בלימוד פנימיות התורה, העוסקת בידיעת האלוקות), כדי להתכונן ולהיות מוכשרים לגילויי המוחין האלוקיים שיהיו בגאולה.
 
(התוועדויות תשמ"ז כרך א עמוד 96)