מספר הילדים והמבוגרים המאובחנים כסובלים מלקויות למידה הולך וגדל בקצב מואץ. כחלק מלקות הלמידה, רבים מהם סובלים גם מלקות למידה חברתית. כלומר: הם אינם לומדים לקשר בין התנהגותם לבין תגובת הסביבה עליה (כדחייה, כעס וכדומה). ממילא – עונשים אינם מרתיעים אותם מלעבור שוב על כללי ההתנהגות המקובלת.
 
בנוסף – תיתכן גם בעיה בזכירה חברתית, שאז גם אם הופק לקח מידי, במהרה יישכח הקשר בינו לבין ההתנהגות הבלתי רצויה, וזו תחזור על עצמה שוב ושוב.
 
תובנה חדשה ומדאיגה זו משותפת כיום לכמעט כל המקצועות החינוכיים והטיפוליים, ממורים ועד לקרימינולוגים, מהורים ועד לשוטרים, סוהרים ושופטים – כולם מחפשים היום פתרון אחר, לאחר שאפשרויות הענישה המצומצמות מוכחות בזו אחר זו כבלתי יעילות עוד.
 
מעבר לשאלה המעשית מסתמנת גם שאלה מוסרית משמעותית: האם מי שאיננו מסוגל ללמוד לקשר באמת בין מעשה לתוצאתו – הוא בר עונשין בכלל? מתחבטים ומתפלספים, כותבים עבודות מחקר וספרים, ותשובות – אין.
 
תורת חסידות חב"ד מציעה הבנת-עומק היורדת לסיבותיו ולשורשיו הכי ראשוניים של המצב החברתי המודרני. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח אומר כי בכל הנוגע לענישה, דורנו זה הוא דור נחות של אנשים ברמה רוחנית של תינוקות שנלקחו בשבי. בדומה לתינוק שאין טעם להענישו משום שאיננו אשם ומשום שלא יקשר בין מעשיו לבין העונש – כך רוב רובם של בני האדם החיים בדור הזה, "שבויים" בדרגת מודעות כה נמוכה לאלוקות ולמשמעותה של יהדותם – עד שברוב המקרים אין טעם והצדקה להענישם כלל.
 
כמו ביחס לתינוקות – הדרך היחידה להשפיע היום היא בחיבה, קירוב ואהבה. וגם אם הם ממשיכים בהנהגה "תינוקית" מטופשת או מזיקה, צריך לזכור שבגרות אמתית איננה תואמת בהכרח את הגיל הרשום בתעודת הזהות.
 
הפתרון האמתי היחיד לירידה הרוחנית הנוראה המשתוללת במחוזותינו בשנים האחרונות היא הארה רוחנית. מודעות חדה ובהירה לנוכחות האלוקית, היא ורק היא בכוחה "לתקן" מהותית את הנפש, וממילא – את הביטויים החיצוניים (ההתנהגותיים) שלה. זוהי בעצם המהות האמתית של "חזרה בתשובה": לשוב אל האלוקים, וממילא אל הטוב שאתה באמת.
 
כעת אנו עומדים על סִפה של הארה אין סופית כזו. הארה שתזרח עם התגלותו לעין כול של הרבי מלך המשיח. כאשר זה יקרה, תיעקר מן השורש כל בעיה חברתית מכל סוג שהוא – לנצח. הקרימינולוגים יעברו הסבה מקצועית, ובתי הסוהר יהפכו לבתי מדרש.