'בֵּית מֵאִיר' אֵינֶנּוּ הַבַּיִת הָאִידֵאָלִי בָּעוֹלָם. הַרְבֵּה יְלָדִים גְּדֵלִים בּוֹ, אַךְ הוֹרִים - אֵינָם.

בַּמּוֹסָד, שֶׁנִּקְרָא בַּשֵּׁם הַמְכֻבָּס 'בַּיִת', מִתְאָרְחִים יְלָדִים וּנְעָרִים לִתְקוּפוֹת זְמַן שׁוֹנוֹת, עַל פִּי קְבִיעַת שׁוֹפְטֵי בֵּית הַמִּשְׁפָּט, הַנִּגְזֶרֶת מֵחֻמְרַת פִּשְׁעֵיהֶם שֶׁל הַקְּטִינִים.

צָהֳרַיִם בְּ'בֵית מֵאִיר'.

שְׁלֹשֶׁת הַחֲבֵרִים נִשְׁעֲנוּ עַל הַגָּדֵר. גַּבָּם כָּפוּף. מַבָּטָם כָּבוּי.

"מְעַנְיֵן אֵיפֹה הָיִינוּ עַכְשָׁו אִם לֹא הָיִינוּ גּוֹנְבִים אֶת הָעֲגָלָה שֶׁל הַסּוּפֶּר?" חָלַם עוֹדֵד בְּקוֹל.

עוֹדֵד, בְּתוֹר תַּחְבִּיב, נָבַר בֶּעָבָר בְּכָל רֶגַע פָּנוּי. כְּאִלּוּ שֶׁהַחִטּוּט בַּפְּצָעִים יִגְרֹם לָהֶם לְהִתְאַדּוֹת...

"נִמְאַס כְּבָר מֵהַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלּוּ." יָרָה דָּוִד בְּזַעַם. "אִם לַסַּבְתָּא הָיוּ גַּלְגַּלִּים, אָז לֹא הָיִינוּ גּוֹנְבִים אֶת הָעֲגָלָה שֶׁל הַסּוּפֶּר, וְלֹא הָיִינוּ מוֹשִׁיבִים בָּהּ אֶת דָּנִיֵּאל, וְלֹא הָיִינוּ רָצִים אִתָּהּ בְּמוֹרַד הָרְחוֹב, וְלֹא הָיִינוּ מְאַבְּדִים אֶת הַשְּׁלִיטָה עָלֶיהָ, וְלֹא הָיְתָה מִתְרַחֶשֶׁת הַתְּאוּנָה, וְאָדוֹן יִשְׂרְאֵלִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה נוֹתָר בַּחַיִּים, וַאֲנַחְנוּ לֹא הָיִינוּ מַגִּיעִים לְכָאן, לַמּוֹסָד הַמְפֹאָר לַעֲבַרְיָנִים צְעִירִים."

הוּא שָׁתַק לְרֶגַע. הַמִּלִּים הָיוּ קָשׁוֹת אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵהַמְּצִיאוּת הַמָּרָה אֵלֶיהָ נִקְלְעוּ.

"אֲבָל לַסַּבְתָּא לֹא הָיוּ גַּלְגַּלִּים," הִמְשִׁיךְ בְּשֶׁקֶט אֶת נְאוּמוֹ, "וַאֲנַחְנוּ פֹּה. מַה יּוֹעִילוּ הַחִטּוּטִים בֶּעָבָר וּמִשְׂחֲקֵי הַ'אִם' וְ'אִלּוּ'?"

* * *

לוּ רַק יָדְעוּ הַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁנִּתָּן לִשְׁלֹט בַּזְּמַן...

יֵשׁ לָנוּ אֶת הַכֹּחַ וְהָאֶפְשָׁרוּת לִשְׁלֹט בְּמַעֲשֵׂינוּ לֹא רַק מִכָּאן וּלְהַבָּא, אֶלָּא גַּם לְתַקֵּן טָעֻיּוֹת מָרוֹת וּלְשַׁנּוֹת אֶת מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בֶּעָבָר.

תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית, גּוֹרֶמֶת לָאָדָם לָשׁוּב אֶל ה'. לַחְזֹר וְלִהְיוֹת רָצוּי, חָבִיב וּמְקֻבָּל לִפְנֵי הַבּוֹרֵא בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁהָיָה קֹדֶם הַחֵטְא. בְּכֹחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, לֹא רַק לִגְרֹם לֶעָתִיד שֶׁיִּהְיֶה טוֹב יוֹתֵר, אֶלָּא לְשַׁנּוֹת וּלְתַקֵּן אַף אֶת הֶעָבָר. חֲטָאִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּזָדוֹן וּבְכַוָּנָה תְּחִלָּה, הוֹפְכִים עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה לִזְכֻיּוֹת.

בּוֹאוּ נִקַּח אֶת הַזְּמַן בַּיָּדַיִם. בְּאֶמְצָעוּת תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית מֵעֹמֶק הַנֶּפֶשׁ, נִתָּן לִפְתֹּחַ דַּף חָדָשׁ, וְלַהֲפֹךְ אֶת כָּל הַדַּפִּים הַיְשָׁנִים, הַמֻּכְתָּמִים, לְדַפִּים חֲלָקִים, חֲדָשִׁים וּנְקִיִּים.

עִם עָבָר נָקִי וְטָהוֹר, נְבַקֵּשׁ מֵהַבּוֹרֵא שֶׁיַּעֲנִיק לָנוּ עָתִיד מָלֵא אֹשֶׁר. שֶׁיִּכְתֹּב אוֹתָנוּ לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. שֶׁיִּתֵּן לָנוּ שָׁנָה שֶׁל גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה.

 מְעֻבָּד ע"פ מִכְתָּב כְּלָלִי - יְמֵי הַסְּלִיחוֹת ה'תש"כ