שבועות אלה, בהם קוראים בתורה על בניית המשכן, הם ימי סגולה לביאת הגאולה ובניין בית-המקדש השלישי. לפיכך ראוי שבהם יתעורר כל יהודי ביתר געגועים והשתוקקות לחזות בעבודת הכוהנים בבית-המקדש השלישי, בגאולה השלמה.
אילו הייתה לתאריך הלידה של המשיח משמעות הלכתית מחייבת – היה הרמב"ם מונה אותו בין יתר התנאים הנדרשים לאישיות המשיח
ב אב התשע"ז (25.07.2017)
כמה וכמה מאורעות טראגיים אירעו לעם ישראל בתאריך תשעה באב. המפורסמים שבכולם הם חורבנות בתי-המקדש. בו ביום, בהפרש של 490 שנה, חרבו שני בתי-המקדש שעמדו בירושלים.
מדי שנה אנו צמים ביום זה ומתחננים לפני אבינו שבשמים, כי כבר יסיים את הגלות הקשה ויבנה לנו את הבית השלישי. במדרשי חז"ל נאמר, כי יום החורבן עצמו, תשעה באב, הוא יום ההולדת של המשיח, ולכן במיוחד בו ביום אנו שבים ומבקשים מהקדוש-ברוך-הוא לממש כבר את הבטחתו ולכונן מחדש את ירושלים ובית-המקדש, כמו שכתוב: "ואני אהיה לה נאום השם חומת-אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה".
***
בעיני רבים, מציבה האמרה הנזכרת באשר ללידת המשיח, סימן שאלה גדול על האמונה ברבי מליובאוויטש כמלך המשיח. הרבי, כידוע, לא נולד בתשעה באב אלא בי"א בניסן, ואנשים תוהים כיצד אפוא מי שלא נולד בתשעה באב יכול להיות המשיח.
ברם, מי שלמד את דברי חז"ל בשלמותם מבין כי זו כלל לא שאלה. חז"ל מתארים, כי המשיח נולד ביום החורבן עצמו, כלומר: בתשעה באב, לפני 1949 שנים. האם מישהו מעלה בדעתו כי משמעות הדברים היא, שנכון להיום חיה אי-שם בעולם דמות עלומה בת כמעט אלפיים שנה, המצפה להוראה אלוקית לקום להתגלות?
אלא הרעיון הוא, שבו ברגע שחולל הקדוש-ברוך-הוא את החורבן, הוא מיד יצר את האפשרות שתבוא הגאולה. כלומר: אילו יצויר היו בני-ישראל מתעוררים בתשובה מיד עם החורבן – כבר היה מישהו שהוכשר לגאול אותם. בכל דור קיימת דמות שהקדוש-ברוך-הוא מועידה להיות המשיח, ובדור החורבן – הדמות הזו "נולדה" ברגע החורבן. ברגע החורבן התמלאה הדמות המיועדת בכוחות-הנפש העילאיים הנדרשים לתפקיד זה, כדי שאם יהיו בני-ישראל ראויים – מיד היא תקבל הוראה משמים לגאול אותם (ואמנם, יתכן שגם בכל דור מקבלת הדמות הראויה להיות המשיח את הכוחות הנדרשים לכך ביום תשעה באב)
יתכן גם לומר, שמדובר בלידה של ממש של מי שאמור להיות המשיח, שהתרחשה מיד ברגע הסמוך לחורבן. אולם אם כן – מדובר רק באשר למשיח של הדור הראשון לגלות; רק באשר למי שאמור היה להיות המשיח, אילו באה הגאולה בתכיפות לחורבן. כלל לא משולל לומר, כי חוץ ממנו, הרי שכל ממלאי מקומו בדורות הבאים, שהמתינו וציפו כי בימיהם תבוא הגאולה והם אלה שיתגלו בפועל כמלך המשיח – אף לא אחד מהם נולד בתשעה באב.
זאת ועוד: אילו אכן הייתה לתאריך הלידה של המשיח משמעות הלכתית מחייבת – היה הרמב"ם מונה אותו בין יתר התנאים הנדרשים לאישיות המשיח. אלא ודאי, שהנתון הזה לא משפיע כלל ועיקר על ההתאמה לתפקיד ואין אפוא שום בעיה לראות כמשיח את מי שלידתו הגשמית הייתה בי"א ניסן ולא בתשעה באב.
***
מה שכן, גם היום חייבת להיות משמעות אקטואלית לכך שהראשון שיועד לתפקיד המשיח נולד בתשעה באב. אחרת, לא היו חז"ל מתעדים לנו את הסיפור.
ואמנם, עצם הידיעה שמיד עם החורבן הוכשרה אפשרות לגאולה נועדה ללמד, כי מראש כל הכוונה האלוקית בחורבן ובגלות היא רק כדי להוביל לגאולה. הגאולה יכולה – וצריכה – להתממש בכל רגע, אם רק נתאמץ עוד קצת בקיום התורה והמצוות; אם רק נגלה עוד קצת נכונות לקבלת פני המשיח.
מעבר לכך – אין ספק שיום לידתו של המיועד הראשון להיות המשיח נחשב לזמן סגולה. לפיכך, אם חלילה תתעכב הגאולה עד תשעה באב – נשתמש בעת רצון זו ונגביר בה את התפילה והבקשה לגאולה, שבוא תבוא במהרה, כהרף-עין.
אתר הבית של חב"ד בישראל | נוסד על ידי חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד באה"ק | טלפון: 072-2492667 | דואר אלקטרוני: admin@chabad.co.il