הנדסת-הרקמות היא תחום ביוטכנולוגי השואף לפתח מוצרים שונים המיועדים להשתלה. החל מצבירי תאים, דרך רקמות שלמות הכוללות גם כלי דם מהונדסים ועד לאיברים שלמים. המיוחד בטכניקה זו הוא שהתאים מהם פותח השתל – נלקחים מהמושתל עצמו, ולפיכך אין היא גורמת לדחיית השתל על ידי מערכת-החיסון של המושתל. דחייה העומדת לרועץ בכל מה שקשור בהשתלות "חלקי חילוף" שמקורם איננו עצמי.
 
גם ברוחניות 'עובד' הכלל הגדול העומד בבסיסה של השיטה –  הכלל כי גוף אינו דוחה את מה שהוא מזהה כחלק ממנו. באופן די אוטומטי אנו נוטים "לדחות" זה את זה וממילא לא "לקבל" זה מזה. הזולת נתפס אצלנו כ"זר". ה"זרות" מתפרשת מיד כאיום על שלומנו העצמי וגוררת תגובה (אלימה יותר או פחות, בגשמיות או ברוחניות) של דחייה, הרחקה וניסיון למחוק מן המציאות את הגורם הלא מוכר שפלש לשטחנו או לפחות את מה שיש לו להציע.
 
מנגנון הגנה זה הוא חיובי כל עוד מדובר בישויות המסכנות אותנו באמת. אך הוא הרסני כאשר מדובר בניסיון להוסיף לנו משהו חיוני שהוא פשוט חדש ובא לעזור לנו או אף להציל חיים! למשל: מידע חיוני שאילו היינו מקבלים בברכה – היה יכול לרפא את נפשנו ולהוביל אותנו אל מקום של קבלה ואיחוד.
 
בכל מפגש בין שני יהודים או יותר, אמור לעבור ביניהם משהו חיובי ומקשר: סימפטיה, אכפתיות, הזדהות, אהבה. המוקש הגדול מונח בכך שלרובנו קשה לזהות את הזולת כמציאות לא זרה. חייו, דעותיו והרגליו נראים לנו כזרים וממילא – נדחים. לו היינו משכילים להתבונן פנימה אל נפשנו באובייקטיביות – היינו מזהים בעצמנו (לפחות ברמה מסוימת) את אותם חולשות וחסרונות. לו היינו מתבוננים בכנות עוד קצת אל תוך חיינו – היינו מבינים מיד כי אילו נולדנו והתחנכנו בסביבה כמו זו בה צמח זולתנו, סביר להניח כי היינו גם אנו יוצאים משם עם אותו "מטען חורג" ומתנהגים לא טוב יותר ממנו. התבוננות עוד פנימית מזו מזהה את החלק האלוקי שהוא העצמי המשותף לכולנו.
 
החשיבה האמיצה הזו גוררת חמלה, נתינה, שיתוף והבנה. כאשר אנו מזהים בעצמנו את האפשרות להיות כמו הזולת – אין עוד דחייה. 'השתול' וגם 'המושתל' – מרוויחים שניהם את חייהם האמתיים. חיים של יהודי שאיננו תא בודד אומלל או מתנשא, אלא הוא חלק מגוף שלם ובריא, חלק מעם ישראל חי.
 
חיים בריאים אלה הם המתכון להגיע אל חיי ההרמוניה המושלמת שיתגשמו תכף ומיד לאחר התגלות המשיח. וזו בעצם המשמעות הפשוטה של הסיסמה המוכרת: "באהבת ישראל – נביא את הגואל!".