חלקה הראשון של תפלת שחרית, הכולל פסוקי תהלים ותנ"ך שבהם שבח וזמרה לגדולתו של הקדוש ברוך הוא, המשתקפת בפעולותיו בעולם ובחסדיו לברואיו, וכן קטעים מפרשת "בשלח" על קריעת ים סוף ו"שירת הים". כהקדמה לפסוקי דזמרה באה הברכה המתחילה במילים "ברוך שאמר והיה העולם..", ובסיומם הברכה "ישתבח שמך לעד מלכנו..".
 
גדולי החסידות אמרו, שמקור הביטוי "(פסוקי) דזמרה", הוא גם מלשון חיתוך וכריתה. שכן בשעה שאומרים אותם בכוונת הלב, בכחן לזמר את הקוצים (היצר הרע ותאוות העולם הזה) הסובבים את השושנה (נשמתו של היהודי), ולהכרית את כל המקטרגים.