הורגלנו לחשוב שחיידקים הם אויבים. האמת היא, שזה לא לגמרי לא נכון, אך גם לא לגמרי נכון. מגמה חדשה במיקרוביולוגיה רפואית מציגה כיוון מחשבה מהפכני: במקום להשתמש באנטיביוטיקה בכדי לחסל חיידקים שפלשו לגופנו (ובדרך אגב גם להרוס ולהרעיל את תאי גופנו החפים מפשע) – למה שלא נהנדס חיידקים אחרים, בלתי מזיקים, להיות צבא ממושמע שיילחם בהם עבורנו?
 
כל שיש לעשות הוא להחדיר אל תוך החיידק הוראות D.N.A להפרשת חומר שהורס גידולים, עוצר התפתחות עששת, או טורף חיידקים רוצחים. חיידק מהונדס שהגן ה"רע" שלו נוטרל יכול אפילו לחסן אותנו נגד בני מינו הטבעיים שלא עברו שינוי כזה. בהנדוס ניתן גם להעניק לחיידקים עמידות, ובזכות קצב ההתרבות המדהים שלהם – הכפלת הכמות בכל שמונה דקות (!) – הם יכולים להשתלט על אוכלוסיות חיידקים עמידות פחות מהם ולחסלן במהירות.
 
אורגניזמים שעברו שינוי גנטי והפכו מאויבים מסוכנים לידידים שמשמידים אויבים מסוכנים, משקפים את חזון תיקונו המושלם של הרע: לא חיסול הרע והפיכתו לאין, אלא גיוס כוחותיו וניתובם לאפיקים מועילים. הגמרא ממשילה את התופעה לגרזן שהקת שלו עשויה מהעץ אותו הוא כורת. העץ הוא החומר שממנו עצמו הוכן הכלי שישמיד אותו.
 
אחד השורשים של הרע במתכונתו הנוכחית שבעולם הוא הנחש הקדמוני. הנחש שהביא לעולם את החטא הראשון – חטא עץ הדעת. מי שיתקן סופית את מה שחולל הנחש יהיה המשיח, ומדהים הדבר שערכן המספרי של אותיות המילה 'משיח' זהה לערכן המספרי של אותיות המילה 'נחש'. עובדה זו רומזת לכך שכמו במשל הגרזן, יתקן המשיח את מה שמסמל הנחש על-ידי שימוש מושכל בכוחותיו של הנחש עצמו.
 
תהליך זה מלמד שבעצם הרבה מתוך מה שנראה לנו רע – הוא בעצם מופע אחר של הטוב האלוקי הנצחי, שמסיבות שונות איננו מתגלה כפי שהוא באמת. לכן, אם נברח מכל מה שנראה רע או לחילופין נשמיד אותו – אמנם השגנו לעצמנו הפוגה זמנית, אך לא מיצינו את התכלית של הופעת הרע בעולם. אל התכלית הזו נגיע עם ביאת המשיח. אז, מה שבאמת רע יושמד כליל – ובכל היתר יתגלה הטוב החבוי, שהוא הכוונה האלוקית המונחת ביסוד הבריאה.
 
אך גם לפני שבאה הגאולה ועדיין איננו מסוגלים לגלות את המהות האלוקית החבויה – אנו כן מסוגלים לחפש ולזהות את התועלת שאפשר להצמיח ממנו. וזו המשימה שלנו: למצוא איך ניתן להסתייע בכל דבר (שאינו אסור בתכלית) לקיום תורה ומצוות ולזירוז הגאולה השלמה.