כל מה שידענו על בתי-מגורים עומד להפוך למיושן. היכונו לתבניות בנייה חדשות, עם קירות בהם ניתן 'לגרור' ולשנות את מיקום החלונות כבקשתך, חומרים קוטלי חיידקים ודוחי לכלוך שיבטיחו קירות ומשטחים נקיים תמיד וחלקיקי צבע רגישים לזרם חשמלי או לאור שיאפשרו שינוי גוונים של הקירות בהתאם לאווירה או למצב הרוח.
 
המקרר וארונות המטבח יזהו את תכולתם באמצעות תגי-זיהוי מגנטיים, והמצרכים החסרים יוזמנו באורח אוטומטי מן המחשב שבמרכול. סייענים רובוטיים יסייעו באבטחת הבית ובניקיון, ושום דבר לא ילך לאיבוד משום שלכל לחפץ יוצמד שבב אלקטרוני זעיר הניתן לאיתור בסריקה קלה.
 
חיישנים יוצבו בכל פינה וידווחו לרשת הביתית באילו חדרים לא נמצא איש וניתן לכבות בהם את האור והמזגן. תזכורות אלקטרוניות תתרענה בדיוק בזמן בו יש לקחת את הילדים מן הגן או ליטול תרופה. מערכות אבחון רפואיות ביתיות תדווחנה את ממצאיהן הישר למחשבו של הרופא בזמן אמת. מכסח דשא אוטומטי יתרוצץ לו בעצמו בגינה, יסתובב בפינות ולא יפגע בפרחים. הוא גם ידע להגיע ברגע האחרון למחסן ולהטעין את עצמו. הבית יהיה ידידותי לסביבה, ימחזר את הפסולת שלו וייצר את החשמל הדרוש לו מאנרגיית השמש או הרוח. תנאי מגורים מיטביים, שמאפשרים לבעל-הבית למצות בשלמות את נוחיותו והנאתו.
 
האמת היא, שכל העולם המוכר לנו וכל הבריאה בכלל נועדה בדיוק למטרה זו. לספק לבעל-הבית האמיתי – לקדוש-ברוך-הוא – דירת מגורים מושלמת. כלומר: סביבה נוחה, שתאפשר לו יתברך להתגלות בה כפי שהוא באמת. ובניסוח הציורי בו מגדיר המדרש את היחסים בין הבורא לעולמו: "נתאווה הקדוש-ברוך-הוא להיות לו דירה בתחתונים". דווקא בתוך החומר המגושם של העולם-הזה, התחתון, הירוד (לעומת הרוחניות העשירה של העולמות הגבוהים יותר), דווקא כאן מתאווה הקדוש-ברוך-הוא שנבנה לו בית. סביבה ידידותית ונוחה.
 
וזה אכן מה שאנו עושים כאן, בכמעט ששת-אלפי השנים, מאז נברא העולם: מסדרים לו יתברך את הבית, מנקים אותו מהזוהמה הרוחנית שפשטה בו ומציפים אותו באור וחום. הכול לפי הוראותיו והעדפותיו של בעל-הבית יתברך, שהואיל למסרן לנו בתורה.
 
מבחינת התנאים הנדרשים, הכול כבר מוכן. כך קובע הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. המוכנות הרוחנית של הבריאה נמצאת כבר בשיאה. כל מה שנשאר לנו הוא – לקבל בפועל את ההתגלות האלוקית. לקבל את פני משיח צדקנו, שעם בואו יתגשם חזון ה"דירה" המופלא.